שחזור מבחן ממשלתי בסיעוד, ספטמבר 2020 שאלה מספר 170 (תרופות).
-
170.
מטופל עם היסטוריה של רגישות הגיעה למיון עם פריחה וקוצר נשימה, מה נעשה
-
1
אנטיהיסטמינים
-
2
אדרנלין PO
-
3
אדרנלין IM
-
4
מסיכת חמצן
-
במטופל בחשד לאנפילקסיס יש לבצע הערכה מהירה ש דרכי האוויר, נשימה וסירקולציה, ויש לתת אפינפרין (אדרנלין) IM או SC בגפה העליונה או בירך ולאחר מכן להמשיך מתן בטפטוף. עושים זאת משום שהסכנה המיידית הינה הפסקת נשימה כתוצאה מכיווץ ובצקת בדרכי האוויר.
אנפילקסיס הינה תגובה אלרגית המתווכת על ידי נוגדני IgE המתפתחת בעת חשיפה לחומר זר (אלרגן). הנוגדנים נמצאים על שטח הפנים של תאי מאסט ובזופילים הנעים בדם, וכאשר יש הפעלה שלהם הם מתפרקים ושופכים את תוכנם לדם. תוכן זה כולל היסטמין, פרוסטגלנדינים וחומרים דלקתיים נוספים הגורמים להרחבת כלי דם מסיבית הגורמת להגברת חדירותם, פריחה, הסמקה, אנגיואדמה, תת לחץ דם, תופעות גסטרואינטסטינאליות וכיווץ דרכי הנשימה.
ברגע שלמטופל יש תסמינים ביותר ממערכת אחת בגוף (גסטרו\עור\נשימה\קרדיוסקולר) הוא מוגדר כחולה אנאפילקטי.
אלרגנים שכיחים לאנאפילקסיס הם- חומרי מזון, תרופות, ארסנים של חיות, עקיצות ולטקס.
חומרת התסמינים באנאפילקסיס תלויה במידת החשיפה לאלרגן ובמטופל.
במטופל בחשד לאנפילקסיס יש לבצע הערכה מהירה ש דרכי האוויר, נשימה וסירקולציה, ויש לתת אפינפרין (אדרנלין) IM או SC בגפה העליונה או בירך ולאחר מכן להמשיך מתן בטפטוף. עושים זאת משום שהסכנה המיידית הינה הפסקת נשימה כתוצאה מכיווץ ובצקת בדרכי האוויר.
אנטיהיסטמינים אינם טיפול חירום במצב אנאפילקטי.
-
1