שחזור מבחן ממשלתי בסיעוד, אפריל 2017 שאלה מספר 17 (נפרולוגיה/אורולוגיה).

17.
ילד מובא למיון ע"י הוריו עקב חשד לתסמונת נפרוטית. מה יראו בדיקות המעבדה
- 1
  המטוריה ופרוטאינוריה (1.5 גרם ליום)
- 2
  פרוטאינוריה (מעל 3.5 גרם ליום) היפראלבומינמיה והיפרכולסטרולמיה
- 3
  פרוטאינוריה (מעל 3.5 גרם ליום) היפואלבומינמיה והיפרכולסטרולמיה
- 4
  המטוריה, ללא פרוטאינוריה
- תסמונת נפרוטית מוגדרת ע"י אובדן של לפחות 3.5 גרם חלבון בשתן. כתוצאה מכך יש גם היפואלבומינמיה (הוא החלבון העיקרי שאובד בשתן), והיפרכולסטרולמיה תגובתית.
  
  לחבילת לימוד מלאה
  
  תסמונת נפרוטית היא סל של מצבים שנגרמים מכשל ביכולת הסינון של הגלומרולי בכליה ובכך לעליה בחדירותם. כתוצאה מכך יש איבוד חלבון מסיבי בשתן. ההגדרה היא- אובדן של מעל 3.5 גרם חלבון ביום.
  רוב החולים עם תסמונת נפרוטית הם נורמוטנסיבים ולעיתים רחוקות- היפוטנסיבים.
  לעומת זאת- חולים עם תסמונת נפריטית- הם לרוב היפרטנסיבים. תסמונת זו, בניגוד לתסמונת נפרוטית, מאופיינת בכך שכוללת גם אובדן דם בשתן.
  מצבים הגורמים לתסמונת נפרוטית- MCD- (הכי נפוץ בילדים), FSGS- (הכי נפוץ במבוגרים) MGN, MPGN.
  
  כתוצאה מאיבוד החלבונים נגרם:
  1.      היפואלבומינמיה- החלבון העיקרי שנמצא בדם ועל כן החלבון העיקרי שאובד בשתן עקב הכשל ביכולת הסינון של הכליה.
  2.      בצקת- איבוד החלבונים גורם לירידה בלחץ האונקוטי (לחץ המושפע משיווי המשקל בין ריכוזי החלבונים) ועל כן יותר נוזלים יוצאים מכלי הדם למרווח הבין תאי = בצקת. הבצקת תתבטא בעיקר באזור מסביב לעיניים, באזורים דפנדנטיים (סקרום, קרסוליים וכפות ידיים) ובבטן- מיימת.
  3.      בעיות קרישה- בעיקר PE ו Thromboembolisem. החלבונים הקשורים למערכת הקרישה הראשונים שאובדים בשתן הם דווקא אלא שאחראים על פירוק קרישים ועל כן יש יותר נטייה לקרישיות יתר.
  
  4.      היפרליפידמיה- אחד החלבונים שאובד בשתן אחראי לפירוק ליפופרוטאינים (LPL) ועל כן יש עלייה בכמות הליפופרוטאינים. בנוסף- כחלק מהניסיון לאזן את הלחץ האונקוטי מתרחשת היפרכולסטרולמיה.
  
  לחבילת לימוד מלאה
שאלה קודמת

שאלה הבאה