שחזור מבחן ממשלתי בסיעוד, ספטמבר 24 -1 שאלה מספר 12 (אנדוקרינולוגיה).

  • 12.

    מטופל הגיע מחוסר הכרה, בבדיקה רמת גלוקוז בדם של 30. מה יש לעשות

    • 1

      זריקת גלוקגון IM

    • 2

      נוזלים דרך הוריד

    • 3

      אינסולין

    • 4

      לדחוף לפה חטיף שוקולד

    • במטופלים מחוסרי הכרה עם היפוגליקמיה יש לתת גלוקגון בזריקה דרך הוריד.

      היפוגליקמיה

      היפוגליקמיה מתאפיינת על ידי טריאדת וויפל:

      1. תסמינים הקשורים בהיפוגליקמיה, כגון: רעב, הזעה, רעד, וכדומה.
      2. עדות לכך שרמות הגלוקוז בדם נמוכות במיוחד (מתחת לרמות הנורמטיביות של מעל 55 מיליגרם לדציליטר).
      3. שיפור בתסמינים, לאחר שרמת הגלוקוז בדם עולה.

      היפוגליקמיה יכולה לגרום לתחלואה קשה ולמוות ויש לשלול אותה בכל חולה עם בלבול / שינוי בהכרה או פרכוסים.

      איזון ובקרה על רמות הסוכר:

      גלוקוז הוא הדלק הפיזיולוגי של המוח- המוח דורש אספקה רציפה של גלוקוז ועל כן יש לשמור על ריכוזים נורמאלים של גלוקוז בפלזמה (70-110).

      על מנת למנוע פגיעה בתפקוד המטבולי של המוח ישנם מספר מנגנוני הגנה המונעים היפוגליקמיה:

      • גליקוגנוליזה בכבד- פירוק גליקוגן לגלוקוז, מחסני הגליקוגן בכבד לרוב מספיקים לכ- 8 שעות (הזמן יתקצר אם הדרישה תעלה- עקב פעילות גופנית למשל).
      • גלוקונאוגנזה בכבד ובכליה- דורש אספקה של חומצות שומן וגליצרול מהשרירים ומתאי השומן.
      • הורמונים מעורבים- גלוקגון- מופרש מתאי אלפא בלבלב ומעודד פירוק גליקוגן בכבד, אפינפרין- מופרש ממדולת האדרנל- מעודד ייצור אנדוגני (לרוב לא קריטי אבל הופך לקריטי בחסר בגלוקגון), כאשר יש היפוגליקמיה ממושכת, תומכים ביצירת גלוקוז ומגבילים ניצול. הורמון גדילה וקורטיזול.

      קליניקה- סימפטומים לא ספציפיים

      סימפטומי CNS- שינוי התנהגות, בלבול, עייפות, פרכוסים, איבוד הכרה ובמצבים חמורים מוות. 

      סימפטומים אדרנרגיים (פלפיטציות, רעד, חרדה) וכולינרגיים (הזעה, רעב, פרסטזיות). 

      בבדיקה- חיוורן, טאכיקרדיה, ל"ד גבוה, ייתכנו חסרים פוקאליים זמניים (נדיר).