שחזור מבחן ממשלתי בסיעוד, אפריל 2018 שאלה מספר 167 (טראומה).

  • 167.

    מה נכון לעשות לאחר הכשת נחש

    • 1

      קיבוע הגפה

    • 2

      לשאוב את הארס

    • 3

      להניע את הגפה

    • 4

      להניח חוסם עורקים

    • טיפול וניהול הכשה:

        יש להשכיב את החולה, להוריד חסמים כמו טבעות, לחמם את החולה ולנקות את הפה. יש לקבע את הגפה מתחת לגובה הלב. יש לפעול לפי סדר ABC.  כאשר ניתן יש לתת זריקה נגד טטנוס ונוגדי כאבים. 

        הכשת נחש הינה מצב שיכול להיות מסוכן, עם 5% תמותה, מתרחש יותר בילדים ובחודשי הקיץ. 

        ארס הנחש מכיל חלבונים הגורמים לסימפטומים ניורולוגיים, קרדיו-וסקולרים ונשימתיים. סימפטומים קליניים כוללים: בצקת, אכימוזות, דימום - מה שמביא לנקרוזיס של איזור ההכשה. עוד סימפטומים: רגישות בלוטות לימפה, הקאות ובחילות, עקצוץ, וטעם מתכתי בפה. בלי טיפול הדבר יכול להדרדר לפסיקולציות, תת ל"ד, פרסתזיות, פרכוסים וקומה.

        טיפול וניהול הכשה:

        יש להשכיב את החולה, להוריד חסמים כמו טבעות, לחמם את החולה ולנקות את הפה. יש לקבע את הגפה מתחת לגובה הלב. יש לפעול לפי סדר ABC.  כאשר ניתן יש לתת זריקה נגד טטנוס ונוגדי כאבים. בחדר מיון יש להתחיל לפעול לפי הסדר הבא:

        • יש להבין האם זהו נחש עם ארס רעיל או לא במידת האפשר (אם מביאים את הנחש או תמונתו לחדר המיון). יש לזכור כי גם אם נראה שהנחש מת - ישנו רפלקס הכשה ולכן אין לגעת בו ויש לנקוט בזהירות. בנוסף יש ליצור קשר עם יחידות ההרעלות.
        • אנמנזה של מיקום ותזמון ההכשה, להקיף את ההכשה על מנת לעקוב אחר שינויים בעור. אנמנזה נוספת.
        • סימנים חיוניים, בדיקות דם. מדידה של היקף גפה ביחס לגפה שנייה.

        ההמשך והפרוגנוזה תלויים בסוג הארס. יש קונטרה-אינדיקציה לסטרואידים ב6-8 שעות הראושנות שכן הם מונעים יצירה של אנטי-ונום (נוגד ארס) בגוף. 

        יש לתת נוזלים ולתת אנטי-טוקסין (אנטיונום), כאשר הוא אפקטיבי ביותר אם ניתן תוך 4 שעות ולא יותר מ-12 שעות לאחר האירוע.