שחזור מבחן ממשלתי בסיעוד, אפריל 2022 שאלה מספר 116 (פסיכיאטריה).
-
116.
מטופלת המאובחנת עם bulimia מאושפזת במחלקה סגורה, כיצד יש לטפל בה
-
1
מעקב אחרי המשקל שלה
-
2
שמירה צמודה כשעה אחרי האוכל
-
3
שיחות טיפוליות
-
4
הזנה פראנטרלית
-
בולימיה נרבוזה:
לפי ה-DSM, בולימיה נרבוזה מוגדרת כבולמוסי אכילה המשולבים עם דרכים לא ראויות לעצירת העלייה במשקל. התקפי האכילה מסתיימים בד"כ בכאבי בטן או בבחילה, שלרוב מלווים ברגשות אשם, דיכאון או גועל-עצמי. בניגוד לאנשים עם אנורקסיה נרבוזה, אלו עם בולימיה נרבוזה שומרים על משקל גוף תקין.
אפידמיולוגיה:
- בולימיה נרבוזה שכיחה יותר מאנורקסיה נרבוזה, ועומדת בערך על 2-4% מהנשים.
- בולימיה נרבוזה שכיחה הרבה יותר בנשים מאשר בגברים (ביחס של 1:10).
- ההפרעה מופיעה בד"כ בגיל ההתבגרות, אבל בגיל מאוחר יותר מהגיל הממוצע של אנורקסיה נרבוזה.
- שכיח בבנות עם היסטוריה של השמנה.
- במדינות מתועשות, השכיחות היא בערך 1% מהאוכלוסייה.
אטיולוגיה:
- פקטורים ביולוגיים – מאחר ונוגדי דיכאון לרוב עוזרים למטופלות עם בולימיה נרבוזה ומאחר שסרוטונין נמצא קשור לתחושת שובע, המחשבה היא סרוטונין ונוראפינפרין ככל הנראה קשורים להפרעה. תחושת הרווחה שמגיעה לאחר ההקאות נובעת מרמות האנדורפין בפלזמה שעולות לאחר הקאה. יש כנראה גם רכיב גנטי.
- פקטורים סוציאליים – מטופלות עם בולימיה נרבוזה נוטות להיות מאוד הישגיות ולהיכנע ללחצים החברתיים להיות רזה. מטופלות רבות סובלות מדיכאון אישי ומשפחתי, ולרוב המשפחות של מטופלות אלה פחות תומכות ויותר מלאות בקונפליקטים מאשר משפחות למטופלות עם אנורקסיה. יש שכיחות גבוהה של הפרעות אפקטיביות במשפחות אלה.
- פקטורים פסיכולוגיים – מטופלות אלו הן יותר בלייניות, כועסות ואימפולסיביות מאלו עם אנורקסיה. תלות באלכוהול, גניבה מחנויות ולאביליות רגשית (כולל ניסיונות אובדניים) הן תופעות הקשורות לבולימיה נרבוזה. חסרה להן בקרת הסופר-אגו וחוזק האגו שיש לחולות עם אנורקסיה, ולכן הן יותר נכנעות לדחפים. תצפיות של קלינאים מעידות על קשיים להיפרד מההורים בגיל צעיר, ושימוש בגוף או באוכל בתור "אובייקט מעבר".
אבחנה וממצאים קליניים:
- כשחושדים בבולימיה נרבוזה, הרופאים צריכים לחקור את האפשרות שהמטופלת חוותה תקופה קודמת של אנורקסיה נרבוזה, שמופיעה בערך בחצי מהמטופלות עם בולימיה נרבוזה.
- הקאה לאחר הארוחה מפחיתה את כאב הבטן ואת תחושת הנפיחות ומאפשרת למטופלות להמשיך לאכול מבלי לפחד לעלות במשקל.
- דיכאון, שלרוב נקרא post-binge anguish, בד"כ מופיע לאחר אפיזודה כזו.
- האוכל נצרך בסוד ובמהירה, ולעיתים אפילו לא נלעס בפה.
- מטופלות אלו מוטרדות בנוגע לדימוי הגוף שלהן ולהופעה שלהן, דואגות כיצד אחרים רואים אותן, ומוטרדות בנוגע ליכולת להוות מוקד משיכה מינית.
- רוב המטופלות פעילות מינית, בניגוד לחולות עם אנורקסיה שמאבדות עניין בסקס.
- לעיתים יש היסטוריה של pica (אכילת דברים מוזרים) ומאבקים הקשורים לאוכל בזמן ארוחות.
- יש קו-מורבידיות עם הפרעות במצב הרוח ועם הפרעות שליטה בדחפים. יכול להיות גם שימוש בחומרים מסוכנים, הפרעות חרדה, הפרעות דיסוציאטיביות, הפרעות אישיות או היסטוריה של התעללות מינית.
- למטופלות יש פגיעה באמייל השיניים, הגדלה של בלוטות הפרוטיד וצלקות על פני השטח הדורסאליים של כפות הידיים (בגלל גרימת ההקאות).
- יש עייפות וחולשת שרירים עקב הקאות חוזרות ופגיעה במאזן נוזלים ואלקטרוליטים.
- יש נפיחות סביב זווית הלסת וסביב גלגלי העיניים בגלל אגירת נוזלים.
- יש קשיי ריכוז ותנודות רבות במשקל.
תת-סוגים:
ככל הנראה יש הבדל בין חולות בולימיות שמבצעות פעולות "טיהור" (הקאות, שימוש במשלשלים) לבין חולות בולימיות שלא עושות זאת, בכך שלאחרונות יש פחות בעיות בדימוי הגוף ופחות חרדה בנוגע לאוכל.
חולות עם non-purging type נוטות להיות בעודף משקל או אף שמנות.
מטופלות עם purging type נמצאות בסיכון לפתח סיבוכים רפואיים כמו היפוקלמיה ובססת היפוכלורמית. מטופלות שמקיאות הרבה נמצאות בסיכון לקרעים בקיבה ובוושט, למרות שזה נדיר.
בדיקות פתולוגיה ומעבדה:
- יכולות להיות הפרעות אלקטרוליטאריות כמו באנורקסיה נרבוזה.
- הורמוני התירואיד בד"כ תקינים, אבל יכולה להיות תגובה לא תקינה למבחן דיכוי דקסמתזון.
- יכולות להיות הפרעות במחזור ההורמונאלי.
- בחלק מהחולים יש לחץ דם נמוך וברדיקרדיה.
מהלך ופרוגנוזה:
יש יותר סיכוי להחלים חלקית או באופן מלא לעומת אנורקסיה נרבוזה. מטופלות בולימיות נוטות להיות יותר מוטרדות מההתנהגות שלהן לעומת אנורקטיות ולכן יותר קל להן להתמסר לטיפול. מטופלות אנורקטיות מתכחשות לסיכונים הבריאותיים הקשורים בהתנהגות שלהן, וזה גורם להן להיות עמידות לטיפול.
שימוש בסמים ואלכוהול ומשך ארוך יותר של ההפרעה הם גורמים פרוגנוסטיים גרועים.
גורמים פרוגנוסטיים טובים: גיל הופעה נמוך מ-15, הגעה למשקל בריא בתוך שנתיים מתחילת הטיפול.
גורמים פרוגנוסטיים גרועים: גיל הופעה מאוחר, אשפוזים קודמים, בעיות משפחתיות ואישיות.
טיפול:
רוב המטופלות לא דורשים אשפוז, אלא אם יש בעיות רפואיות (מטבוליות או אלקטרוליטאריות) או פסיכיאטריות (אובדנות, שימוש בסמים או פסיכוזה).
פסיכותרפיה:
- טיפול קוגניטיבי-התנהגותי – הטיפול קו-ראשון בבולימיה נרבוזה. הטיפול משמש להפסיק את המעגל ההתנהגותי של זלילה ודיאטה ולשנות את התפיסות המעוותות של המטופלת בנוגע לאוכל, משקל, דימוי גוף והערכה עצמית.
- פסיכותרפיה דינאמית – בדומה למנגנון ההגנה של "פיצול", המטופלות מחלקות את כלל המזונות לשתי קבוצות: מזונות בריאים ולא-בריאים, כאשר את המזונות הלא-בריאים הן תופסות כדוחים ושיש לסלק אותם מהגוף ע"י הקאה, ואיתם יוצאים כל הרגשות ההרסניים כמו שנאה, רוע וגועל. לכן, ההקאות גורמות לתחושה טובה למטופלים. הטיפול מלמד את המטופלות להתמודד בצורה אחרת עם הרגשות הללו.
טיפול תרופתי:
- טיפול נוגד דיכאון נמצא יעיל, בעיקר SSRIs, ללא קשר לנוכחות או היעדר הפרעה במצב הרוח.
- שילוב תרופות עם CBT הוא הטיפול הטוב ביותר בהפרעה.
- יש להימנע מלתת Bupropion לטיפול במטופלות עם הפרעת אכילה, בגלל שהוא מוריד את הסף לפרכוסים.
-
1
תגובות (2)
ניתן יהיה לערוך /למחוק פירסום זה בכל עת.
התגובה נשלחה לבדיקה ותפורסם בהקדם באתר.
ניתן יהיה לערוך /למחוק פירסום זה בכל עת.
התגובה נשלחה לבדיקה ותפורסם בהקדם באתר.