שחזור מבחן ממשלתי בסיעוד, אפריל 2022 שאלה מספר 52 (פסיכיאטריה).

• 52.

  מטופל שאובחן עם הפרעה דו קוטבית מאושפז במחלקה פסיכיאטרית, האח מבחין שהוא במצב רוח מרומם , מדבר בטלפון ומקלל וצועק. מה כעת עליו לעשות
  

  • 1

    לומר לו לנתק את השיחה מיד

  • 2

    לומר לו להיכנס לנוח בחדר

  • 3

    לשקף לו את התנהגותו ולהציע עזרה

  • 4

    להכניס אותו לבידוד

  • התערבות בסימן הראשון של עלייה בחרדה, אגיטציה, התרגשות או התנהגות אגרסיבית הינה תגובה אמפטית לרגשותיו של המטופל עם ההפרעה הדו קוטבית

    
    
    

    לחבילת לימוד מלאה

    בשאלה זו אנחנו נשאלים על הפרעה דו קוטבית (מאניה דיפרסיה). ההפרעה מאופיינת בשינויי מצב רוח משמעותיים בין אופוריה מוגזמת (מאניה) ואפיזודות דיכאוניות וביניהן תקופות ללא סימפטומים פסיכיאטריים בולטים. בנוסף, בהפרעה זו לא רואים מחשבות שווא והלוצינציות כאשר ייתכן והמחלה מתנהגת בתבנית מחזורית לפי עונות השנה.

    כדי להגדיר אפיזודה מאנית – אנו נדרשים ל:
    

    A.     תקופה מוגדרת של מצב רוח אבנורמלי, מרומם, עצבני, "מכוון מטרה" כו' שנמשך לפחות שבוע במשך רוב שעות היום ( או כל תקופה הדורשת אשפוז)
    B.     במהלך התקופה הזו יש אנרגיה מוגברת, פעילות מוגברת או 3 מהבאים – בטחון עצמי גבוה וגרנדיוזי  / ירידה בשינה / דיבור יתר או דחף להמשיך לדבר כל הזמן/ flight of thought / חוסר ריכוז / עלייה בפעילות (בחברה, עבודה, בי"ס, מיניות) או אי שקט פסיכומוטורי / עיסוק יתר בפעילות שקשורות בהנאה (יחסי מין, קניות, הימורים)
    C.     ההפרעה גורמת לפגיעה בתפקוד סוציאלי או בעבודה או דורשת אשפוז או הופעת פסיכוזה
    D.     ההפרעה לא מיוחסת לשימוש בחומרי או מצב רפואי אחר.

    כדי להגדיר אפיזודה דכאונית משתמשים בהגדרת הDSM לדיכאון (מפורט בשאלות אחרות שמתייחסות לדיכאון)

    ישנם מספר תתי סוגים להפרעה דו-קטובית:
    הפרעה דו קוטבית מסוג 1  - אבחנה של BPD1 ניתנת כאשר המטופל חווה אפיזודה מאנית אחות או מספר אפיזודיות מאניות (אין חובה באפיזודות של דיכאון כדי להגיע לאבחנה)
    הפרעה דו קוטבית מסוג 2  - הפרעה שמתאפיינת יותר בהתקפין של דיכאון חוזר כאשר ביניהם אפיזודות של היפומאניה (צורה פחות משמעותית של מאניה שלא מגיעה לקריטריון של מאניה שלמה)
    הפרעה ציקלותמית – הפרעת מצב רוח כרונית שנמשכת לפחות שנתיים, מערבת מספר תקופות של מצב רוח מרומם שלא עומד בקריטריון של היפומאניה ומספר תקופות של מצב רוח ירוד אך שלא עומד בקריטריון של דיכאון.

    אפשרויות הטיפול המוצעות בהפרעה דוקוטבית כוללות:
    

    1.     פסיכותרפיה אישית – ישנם מחקרים שמראים על ירידה בתדירות ההתקפים בשילוב של טיפול פסיכותרפי פרטני עם טיפול פרמקולוגי
    2.     טיפול קוגניטיבי – מטופל לומד לשלוט במחשבות מעוותות. מטרת הטיפול היא להשיג שליטה בסימפטומים ולעזור למטופל לזהות תבניות מזיקות.
    3.     מודל הRECOVERY – מודלים שונים שנועדו ליצור אסטרטגיות התמודדות כדי לקחת שליטה ולנהל ביחד עם הצוות הרפואי את מהלך המחלה. 
    4.     ECT – באפיזודיות של מאניה ניתן לעתים לטפל באמצעות נזעי חשמל במטופלים שהיו רפרקטורים
    5.     תרופות שונות  - ליתיום כקו ראשון, אבל גם קרבמזפנין (טגרטול), קלונזפם, למוטריג'ין (למיקטל), טופירמאט (טופמקס), וכו'.
    6.     טיפולים קבוצתיים – לאחר שהשלבים החריפים של המחלה חולפים, ניתן לשלב את המטופלים בקבוצות טיפוליות כדי לייצר אווירה טיפולית.

    
    

    התערבות בסימן הראשון של עלייה בחרדה, אגיטציה, התרגשות או התנהגות אגרסיבית הינה תגובה אמפטית לרגשותיו של המטופל. "אתה נראה חרד (או מיואש או כועס). איך ניתן לעזור?"

    ולידציה של רגשות המטופל והצעת עזרה מעצימה את האמון בין המטפל למטופל..

    ---

    file:///C:/Users/dudur/Desktop/%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%94/Mary%20C.%20Townsend%20DSN%20%20PMHCNS-BC%20-%20Psychiatric%20Mental%20Health%20Nursing_%20Concepts%20of%20Care%20in%20Evidence-Based%20Practice%20(2014,

    Psychiatric Mental Health Nursing, 8th edition, Unit 4

    לחבילת לימוד מלאה
  שאלה קודמת

  שאלה הבאה