שחזור מבחן ממשלתי בסיעוד, ספטמבר 2021 שאלה מספר 147 (גריאטריה).

• 147. כיצד נדריך מטופל מבוגר במסגרת רפואה מונעת
  • 1 חיסון לפנאומוקוק כל שנה, וחיסון לשפעת כל שנה
  • 2

    חיסון חד פעמי לפניאומוקוק, חיסון חד פעמי לשפעת

  • 3

    חיסון חד פעמי לפניאומוקוק, חיסון שנתי לשפעת
    

  • 4

    חיסון חד פעמי לפניאומוקוק, חיסון לשפעת פעם אחת בשלוש שנים
    

  • מבוגרים מעל גיל 65 נחשבים בקבוצה בסיכון גבוה לזיהום בפנאומוקוק ומומלצץ להם מנה אחת של החיסון.

    בנוסף כמו לכל המבוגרים, מומלץ חיסון שנתי לשפעת.

    לחבילת לימוד מלאה

    החיסון הפוליסכרידי לפנאומוקוק (Pneumovax)
    לחיידק הפנאומוקוקוס קרוב ל-100 סרוטיפים שונים.מספר יחסית קטן אחראי על רוב התחלואה. לכן החיסונים כנגד החיידק מכילים את הזנים הנפוצים ביותר.
    בארץ קיימים שני תרכיבים כנגד החיידק פנאומוקוק:
    החיסון הפוליסכרידי (Pneumovax) והחיסון המצומד (Prevnar).
    
    החיסון Pneumovax
    מורכב מאנטיגנים קפסולריים פוליסכרידים מנוקים של 23 זנים של חיידק הפנאומוקוק. מאחר והאנטיגנים הם פוליסכרידים, האימונוגניות שלהם בילדים בני פחות מ 2-3 שנים היא נמוכה מאד ולכן לא מומלץ מתן בגילאים אלו. יעילות החיסון נגד זיהומים פולשניים מהחיידק נעה בין 50%-85%. יש ליידע את המחוסנים או את הוריהם כי החיסון אינו מבטיח הגנה מלאה ועל כן יש להתייחס בהקדם לסימנים המחשידים לזיהום פנאומוקוקלי בקבוצות הסיכון.
    
    אופן ומועדי המתן
    התרכיב ניתן בהזרקה מתחת לעור וניתן לתת אותו בו-זמנית עם חיסונים אחרים כולל חיסון שפעת וחיסוני שגרה. התרכיב מיועד לילדים מעל לגיל שנתיים ומבוגרים בסיכון גבוה* לזיהום פנאומוקוקלי קשה. לא מומלץ לתת את החיסון מתחת לגיל שנתיים עקב יעילותו הנמוכה של התרכיב בגיל זה.
    מנת חיסון שניה (כעבור 5 שנים מהמנה הראשונה) מומלצת  במחוסנים עם סיכון גבוה במיוחד** לחלות בזיהום פנאומוקוקלי קשה. מומלץ לחזור על החיסון פעם אחת בלבד.
    
    לבני 65 שנים ואילך שחוסנו במנה אחת של התרכיב לפני גיל 65, מומלץ לקבל מנה נוספת לאחר שמלאו להם 65 שנים (אם חלפו 5 שנים לפחות מהמנה האחרונה). בחולים המקבלים טיפול מניעתי לזיהומים פנאומוקוקלים אין להפסיק מתן אנטיביוטיקה לאחר קבלת החיסון.
    
    המלצות לחיסון בתרכיב הפוליסכרידי
    * הקבוצות בסיכון גבוה כוללות: (מומלץ על מנה אחת של החיסון)
    1. חולים במחלות כרוניות כמו סכרת או מחלות מטבוליות אחרות.
    2. מחלות ממושכות של הלב וכלי דם.
    3. מחלות ממושכות של הריאות ודרכי הנשימה. כגון: דלקת הסמפונות ממושכת, שחפת, ציסטיק פיברוזיס, COPD, אמפיזמה.
    4. שחמת של הכבד, אלכוהוליזם.
    5. דליפת נוזל חוט השידרה עם סיכון לדלקת עוצבה חוזרת.
    6. מושתלי שתל שבלול.
    7. אנשים בגיל 65 שנים ומעלה ובמיוחד אלה השוהים במוסדות
    
    **קבוצות הסיכון הגבוה במיוחד כוללות: (מומלץ על 2 מנות החיסון, ברווח זמן של 5 שנים)
    1. חסר אנטומי או תפקודי של הטחול כולל העדר טחול (חסר מולד או אחרי כריתת טחול) או חסר תפקודי כגון אנמיה חרמשית.
    אם מתוכננת כריתה אלקטיבית של הטחול, מומלץ לחסן בתרכיב לפחות שבועיים לפני הניתוח בכדי להשיג רמת נוגדנים טובה מיד לאחר הניתוח.
    2. חולים במחלות כליה עם סינדרום נפרוטי או אי ספיקת כליות ממושכת וחולים המטופלים ע"י דיאליזה.
    3. אנשים עם ליקוי במערכת החיסון עקב מחלה ממאירה כגון לויקמיה, לימפומה, מיאלומה נפוצה וכל תהליך ממאיר במח העצם או במערכת הלימפטית, טיפול מדכא חיסון (טיפול בהקרנות או חומרים ציטוטוקסיים), זיהום HIV עם או בלי סימנים קליניים, השתלות אברים ומח עצם. אם מתוכנן טיפול כימותרפי או השתלה מומלץ לחסן לפחות שבועיים לפני כן.
    חיסון בתרכיב הניתן תוך כדי טיפול בכימותרפיה או הקרנות אינו יוצר תגובה חיסונית נאותה במקרים רבים ועל כן מומלץ לחזור על החיסון 3 חודשים לאחר הפסקת הטיפול.

    
    

    בנוסף, ישנה המלצה לחסן מבוגרים באופן שנתי לאינפלואנזה (שפעת).

    
    

    ---

    לחבילת לימוד מלאה
  שאלה קודמת

  שאלה הבאה