שחזור מבחן ממשלתי בסיעוד, ספטמבר 2020 שאלה מספר 20 (פסיכיאטריה).

  • 20.

    מטופלת עם אבחנה של סכיזופרניה אומרת לך שרודפים אחריה, מה תעשה\י

    • 1 אתפוס את המטופלת בידיים
    • 2 אשאיר את המטופלת בחדר סגור ומבודד
    • 3

      אסביר למטופלת היכן היא נמצאת ושהיא בסביבה בטוחה

    • 4

      אלך עם המטופלת לחפש את האנשים שרודפים אחריה

    • בעת פסיכוזה על הצוות לא לתקף את מחשבות השווא אלא להסביר למטופל שהן לא קיימות, ולפעול על מנת לשקף לו כמה שיותר את המציאות בה הוא נמצא. 

      פסיכוזה הינה מצב מנטלי חמור אשר בו יש חוסר ארגון של האישיות, דה- אוריינטציה, ותפקוד חברתי פגום הנובע מהבנה לקויה של המציאות. יכולות להיות הזיות או מחשבות שווא. פסיכוזה יכולה להתרחש ללא קיון של מחלה אורגנית ברקע. 

      סכיזופניה הינה המחלה המרכזית בה ישנם התקפי פסיכוזה.

      השכיחות לאורך החיים של סכיזופרניה הינה 1% באוכלוסיה הכללית. התסמינים לרוב מופיעים בסוף גיל ההתבגרות או בתחילת הבגרות על אף שהם יכולים להופיע באמצע או מאוחר בחיים הבוגרים. מחקרים מסויימים מצביעים על כך שתסמינים מופיעים מוקדם יותר אצל גברים בהשוואה לשנים. בצורה אופיינית, המחלה כוללת הפרעות בהלך החשיבה, בתפיסה ושינויי באפקט הגורמים להדרדרות משמעותית בתפקוד החברתי והתעסוקתי. ישנם 4 שלבים להתפתחות סכיזופרניה: השלב הפרה-מורבידי (חוסר הסתגלות חברתית, נסיגה חברתית, איריטביליות והתנהגות ומחשבה אנטגוניסטית), שלב פרודרומלי (חלה ירידה משמעותית בתפקוד יחד עם סימנים לא ספציפיים כמו הפרעות בשינה, חרדה, איריטביוליות, מצב רוח ירוד ועוד), שלב פסיכוטי פעיל ושלב רזידואלי. אבחנה של סכיזופרנה דורשת :

      1- לפחות 2 מהבאים: דלוזיות, הלוצינציות, הפרעה בדיבור, הפרעה בהתנהגות או קטטוניה ותסמינים שליליים.

      2. ירידה משמעותית בתפקוד בתחום חיים אחד לפחות.

      3.הימשכות ההפרעה מעל 6 חודשים.

      4. שלילה של הפרעות פסיכיאטריות אחרות.

      5. שלילה כי ההפרעה נגרמת כתוצאה משימוש בחומרים.

      6. דיון על אבחנה ספציפית של מטופלים על הרצף האוטיסטי.


      בעת פסיכוזה על האחות לפעול במספר דרכים על מנת להפחית את הפסיכוזה ואת השלכותיה על המטופל וסביבתו:
      1. הסתכלות על המטופל ושאלות חוזרות לגבי הזיות שרוא רואה, שומע או מרגיש- על מנת לזהות הלוסינציה מהר ולטפל בהתאם
      2. להימנע ממגע עם המטופל ללא אזהרה-על מנת למנוע התקפים אגרסיבים
      3. לא לעודד או לתקף את ההלוסינציות "אני לא רואה את האנשים הרודפים אחרייך\ אני לא שומעת את הקולות שאתה שומע"
      4. לנסות ללמד את המטופל את הקשר שבין החרדה שלו להלוסינציות
      5. לנסות להסיח את דעת המטופל מההלוסינציות על ידי תקשורת, פעילות והסברה מהי המציאות האמיתית ומה קורה עכשיו.