שחזור מבחן ממשלתי בסיעוד, ספטמבר 2018 שאלה מספר 29 (ילדים).

• 29. מה נכון לגבי טיפול באוהל חמצן בתינוק
  • 1 לתת 7 ליטר חמצן
  • 2 סקשיין פעם 3 שעות
  • 3 תנוחת prone
  • 4 לא לתת טיפול רפואי תוך כדי

  • אוהל חמצן זאת שיטה לא מאוד נפוצה לנתינת חמצן לילדים.
    ניתן לספק חמצן בריכוז נמוך, והילד יכול לאכול תוך כדי.
    כמו כן דרוש לפחות 7 ליטר חמצן בדקה כדי להגיע לריכוז שמאפשר לילד לשמר סטורציות טובות, ולפנות CO2. 

    לחבילת לימוד מלאה

    האינדיקציה למתן חמצן היא היפוקסמיה, ירידה בכמות החמצן בדם.
    לרשותנו מספר שיטות לנתינת חמצן.
    השיטות הן:
    מסיכה, נזל קנולה, אוהל, כובע (hood), ונטילציה, CPAP או Bi-PAP.
    השיטה הנבחרת תלויה בצרכים של הילד, ורמת שיתוף הפעולה שלו.
    חשוב לזכור שיש תופעות לוואי לכל דבר, כולל חמצן, לכן צריכים להקפיד לתת רק מה שהילד צריך, ולא מעבר לכך.
    כמו כן החמצן שיוצא מצינורות בית החולים לרוב מאוד יבש, לכן יש צורך לשלב בטיפול בחמצן מכשיר אדים.
    נעבור על היתרונות והחסרונות של השיטות הלא אינבזיביות:

    מסיכת חמצן:

    • יתרונות:
      מגיע בגדלים שונים. 
      ניתן לתת אחוז חמצן יותר מרוכז מאשר נזל קנולה (Nasal Cannula).
      אפשר לשלוט בצורה טובה בכמות החמצן שהילד מקבל, בין אם הוא נושם דרך הפה או אף.
    • חסרונות:
      גירוי בעור מהפלסטיקה או מהלחות.
      עלול להציף פחדים של הילד.
      סיכון לאספירציה.

    נזל קנולה (Nasal cannula):

    • יתרונות:
      אפשר לתת חמצן בזרם נמוך וגבוה.
      אפשר לאכיל את הילד ולטפל בו תוך כדי שהוא מחובר לצינורות אף.
      השגחה יותר קלה מכיוון שניתן לראות את הפה ואף.
    • חסרונות:
      דורש שדרכי הנשימה מהאף יהיו פתוחים,
      יכול לגרום לנפיחות בטנית והקאות.
      קושי לשלוט באחוז החמצן, במיוחד כאשר נושמים דרך הפה.
      גירוי נחיריים.

    אוהל:

    • יתרונות:
      ניתן לטפל בריכוז נמוך של חמצן.
      אפשר לאכול תוך כדי מתן חמצן.
    • חסרונות:
      דרוש התאמה טובה מסביב למיטה או לול כדי למנוע נזילות.
      אוויר בתוך האוהל יכול להיות לח וקריר.
      קושי בגישה לילד.
      ירידה באחוזי חמצן כל פעם כשפותחים את האוהל.
      אפשרות שהילד לא יסבול את הסביבה.

    כובע (Oxygen hood):

    • יתרונות:
      יכולת לתת אחוזי חמצן גבוהים.
      גישה לגוף וחזה של הילד לצורך הערכה.
      יותר בשימוש לנתינת אדים מאשר חמצן.
    • חסרונות:
      חוסר סיבולת של הילד.
      סביבה עם יותר מדי לחות.

    בואו נעבור על התשובות:

    1. 7 ליטר חמצן.
       כתוב בספר שלפחות 7 ליטר חמצן דרוש כדי להגיע לריכוז הנדרש ולפנות את הCO2.
       לפי הספר לא ברור אם מדובר בשיטה ספציפית, אבל האמירה הזאת נכונה לפחות לאוהל וoxygen hood.
       בנזל קנולה ובמסיכה אפשר לשחק עם כמות החמצן הנדרש לפי מדידות סטורציה. 
    2. סקשיין פעם ב3 שעות.
       אין צורך בסקשיין שגרתי לכל ילד שמקבל חמצן. באופן בריא ילד עם ליחה ישתעל כדי להוציא אותו. אם יש בעיה בפינוי ליחה (מחלות כמו Cystic Fibrosis) יהיה צורך בשאיבות, בשיטת Bronchial dranage. את השיטה הזאת מבצעים 3-4 פעמים ביום.
    3. Prone position.
       הכוונה היא שכיבה על הבטן. אם כבר, הOxygen Hood דורש מהילד לשכב על הגב בSupine Position, אבל אין כל כך קשר פה עם תנוחת Prone. 
    4. לא לתת טיפול רפואי תוך כדי - זה נכון שכל פתיחת האוהל פוגע בריכוז החמצן בפנים, אך אין סיבה למנוע טיפולים רפואים תוך כדי טיפול בחמצן. תשובה זו לא נכונה.

    לסיכום, תשובה 1 היא נכונה, דרוש לפחות 7 ליטר חמצן כדי להגיע לריכוז הרצוי בתוך האוהל או oxygen hood. 

    ---

    Wong's Nursing Care of infants and children 2014, pg.1140

    לחבילת לימוד מלאה
  שאלה קודמת

  שאלה הבאה