שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - תרופות שאלה מספר 14
-
14.
מה מהבאים הינו משמש לטיפול בהיפרקלמיה
-
1
פוסיד פומי
-
2
וונטולין
-
3
פוסיד פומי
-
4
תמיסת NaCl + K
-
וונטולין הינו משאף של SABA- בטא אגוניסטים - המעודדים מעבר של אשלגן מחוץ התא לתוך התא וכך להורדת רמותיו בפלזמה.
אבחנה של היפרקלמיה (עודף אשלגן בגוף) מתבצעת בעזרת מדידת רמות גבוהות של אשלגן בסרום (> 5 mmol/l).
בהיפרקלמיה יש סיכון להשפעה על הלב המתבטאת בהפרעות קצב חדריות ואף cardiac arrest. ההפרעה לרוב אינה משמעותית כאשר הרמות בדם הן פחות מ- 7 mmol/l אבל היא כמעט תמיד נמצאת מעל 8 mmol/l.
כאשר מאתרים אשלגן מוגבר ראשית יש לשלול עליית אשלגן כזובה (פסאודו-היפרקלמיה) הנגרמת כתוצאה מנדידת אשלגן מתאי הדם בדגימה הנבדקת, עקב תמס תאי דם שמקורו בנטילת דם לקויה (בדיקת דם המוליטית), בעלייה במספר הליקוציטים או בעלייה במספר הטסיות (תרומבוציטים).
במידה ועודף האשלגן הוא אמיתי, יש להתחיל לטפל בתרופות המורידות את ריכוז האשלגן בפלזמה, הפועלות במנגנונים שונים:
1. וונטולין- בטא אגוניסטים בשאיפה מעודדים מעבר של אשלגן מהתווך החוץ תאי לתוך תאי וכתוצאה מכך לירידה ברמות בדם.
2. אינסולין וגלוקוז- מתן אינסולין משולב עם גלוקוז מעודד כניסה של אשלגן לתאים.
3. k- exalate- תרופה פומית הקושרת אשלגן במערכת העיכול ומונעת ספיגה שלו לדם.
4. משתנים כגון פוסיד מסייעים להפרשה מוגברת של אשלגן דרך הכליות- לרב יינתן IV.
4. במקרים דחופים ניתן לבצע דיאליזה דחופה על מנת להוריד רמות אשלגן במטופלים שאינם מגיבים לטיפול תרופתי.
בנוסף כאשר יש חשש לפגיעה לבבית יש לתת קלציום גלוקונט הפועל לייצב את ממברנת תאי שריר הלב ולמנוע הופעת הפרעות קצב חדריות.
-
1