שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - תרופות שאלה מספר 21

  • 21.

    מה נדריך מטופל שהחל ליטול ליתיום

    • 1

      לעבור לתזונה דלת נתרן

    • 2

      לשתות עד ליטר מים ביממה

    • 3

      להימנע מנהיגה בימים הראשונים

    • 4

      להגיע לרופא מטפל בדחיפות כשיש סחרחורת

    • סחרחורת הינה סימפטום של תופעות הלוואי של ליתיום שחלקן יכולות להיות מסוכנות כגון: הפרעה במאזן הנוזלים, היפותאיירואידיזם והפרעות קצב בלב. על כן יש להדריך את המטופל להגיע להיבדק באופן מידיי אם יחווה תופעות מהסוג הזה.

      ליתיום הוא במשך שנים רבות תרופת הבחירה לטיפול בהפרעה דו-קטובית כולל בהריון. למרות זאת מדובר בתרופה עם טווח טיפולי מאוד צר ותופעות לוואי רבות לכן יש לנטר את הרמה בדם לעתים קרובות ולהזהר במזונות שונים שיכולים לשנות את הספיגה.  בהרעלת ליתיום אנחנו יכולים לראות שינויים לפי רמת התרופה בדם כאשר המינון המומלץ הוא 1.0-1.5 במאניה חריפה ו 0.6-1.2 במינון אחזקה

      מבחינת ליתיום המכניזם של פעולה לא ברור עד הסוף אבל הוא מתבסס על הדמיון של ליתיום מבחינה כימית לנתרן. ייתכן שהוא קשור לאפקט על מספר נוירוטרנסמיטורים כמו נוראדרנלין, סרטונין, דופמין, גלוטמט, GABA שאנחנו יודעים שקשוקים להפרעה ביפולרית. ההשפעה שלו לוקחת 1-3 עד שהסימפטומים שוכחים.

      צריך להזהר במתן של ליתיום לסובלים מתגובה אלרגית, מחלת לב וכליה, הפרעות במאזן הנתרן, נזק מוחי, הריון והנקה, בנוסף בחולים עם הפרעות בתירואיד, אצירת שתן, סכרת, הסטוריה של פרכוסיה וחולים מבוגרים. 
      לפני תחילת הטיפול יש לבצע בדיקות דם לרמת הליתיום, קריאטינין, ספירת דם ואלקטרוליטים כולל סידן, תפקודי תריס, בטא-
      HCG ואק"ג. בתחילת הטיפול 5 ימים אחרי התחלת הטיפול צריך לבדוק את המיון הראשוני בדם ולהחליט אם לעשות שינויים. אחר כך יש לבדוק כל 2-6 חודשים את הרמה בדם. אם רוצים להפסיק את התשובה יש לעשות זאת באופן הדרגתי כדי לא לגרום להתקפי מאניה או דיכאון.

      תופעות לוואי של ליתיום יכולות להיות – תופעות גאסטרואינטסטינליות (במיוחד בתחילת טיפול), הפרעות CNS כמו רעד גס, השפעה קוגניטיבית ותסמונת נוירו-טוקסית (במיוחד בשילוב נוירולפטיקה), שינויים במאזן נוזלים (1/3 יפתח דיאבטיס אינסיפידוס נפרוגני), היפותירואידיזם, דיכוי SA והפרעות לב אחרות (מדמה היפוקלמיה)