שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - גסטרו/כירורגיה כללית שאלה מספר 7

  • 7.

    מי מהבאים מגביר סיכון ל wound dehiscence


    • 1

      גיל צעיר

    • 2

      יתר לחץ דם

    • 3

      ניתוח אלקטיבי

    • 4

      סכרת

    • אנשים בעלי מחלה סיסטמית כמו סכרת הם בעלי סיכון לסיבוכי ריפוי פצע וwound dehiscence .


      wound dehiscence - כשל פצע ניתוחי אקוטי-

      סיבוך פוסט-ניתוחי של אתר הצלקת, הנובע ממתח גבוה בקיר הבטן הגובר על תפר / רקמה. 
      הסיבוך כולל פריצה של אתר הצלקת, וסכנה לאוויסרציה = יציאת מעי החוצה דרך דופן הבטן (לא הרניה!).

      מה נראה? הפרשה סרוטית ורודה "דמויית סלמון" מאתר הפצע.

      השכיחות היא עד %1-3 מהמקרים של חולים שעברו ניתוח בטני.
      סיבוך הקורה 7-10 יום לאחר הניתוח, אך עשוי לקרות בכל זמן מהיום הראשון ועד 20 יום לאחר הניתוח. 

      גורמי סיכון:

      • תפירה בלתי תקינה
      • זיהום תוך בטני
      • זיהום, המטומה או סרומה באתר הצלקת.
      • ניתוח דחוף
      • גיל מבוגר
      • מחלה סיסטמית – סכרת ,Uremia וכו'.
      • תת-תזונה, אלבומין נמוך.
      • היסטוריה של Dehiscence Wound
      • טיפול ארוך טווח ב-סטירואידים / כימותרפיה / קרינה.
      • השמנה / לחץ תוך בטני מוגבר

      הביטוי הקלאסי - הפרשה ורודה דמויית סלמון, קורה רק ב-25% מהמקרים.  שכיח יותר שהחולים מתלוננים על תחושת קריעה בטנית.

      מניעת Dehiscence תלויה בכירורג עצמו, יש להקפיד על תפירה נאותה של הפאציה, והשגת סגירת חתך ללא מתח.
      במידה ויש גורמי סיכון, עדיף לתפור כל תפר בנפרד, ולא לעבוד לפי השיטה המתמשכת שתפר ממשיך תפר, שכן אם אחד יקרע, יביא לחולשה של כולם.

      הטיפול - מוכתב על פי חומרת היפרדות הפאציה, נוכחות אוויסרציה והאם קיים בנוסף לכך זיהום תוך בטני.

      א. במקרים של פתח קטן באיזור המידליין של הבטן, המופיע 12-10 יום פוסט ניתוח, לא דורש לרדת לחדר ניתוח. טיפול שמרני בכיסוי ע"י פדי גזה ספוגי סליין, ולחבוש את הפתח. נדריך את המטופל לקפל את הברכיים לכיוון הבטן ולהשתדל לא לבצע פעולות המעלות את הלחץ התוך בטני (כמו שיעול)

      ב. במקרים של פתח גדול, יש צורך לסגור בחדר ניתוח.

      ג. במידה ויש אוויסרציה ועדות ליציאת מעי דרך דופן הבטן :
      יש לחבוש עם פדי גזה ספוגי סליין, ולרוץ לחדר ניתוח.
      בניתוח, יש לבצע אקספלורציה ולבדוק האם יש מקור זיהומי / דלף מאנסטמוזה אשר גרם לסיבוך.
      חובה לטפל בזיהום התוך בטני/ דלף לפני שמתקנים את האוויסרציה. לאחר מכן, יש להחזיר לולאות מעי למקום, ולתקן פאציה (סגירה ראשונית).
      במידה ויש רקמה נקרוטית, יש לבצע הטריה של ממש באזור החתך. ניתן להעזר ברשתות MASH לחיזוק.