שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - גסטרו/כירורגיה כללית שאלה מספר 157

  • 157.

    מה נצפה למצוא בבדיקת גזים בחולה הסובל משלשול מזה מספר ימים

    • 1

      חמצת מטבולית

    • 2

      בססת מטבולית

    • 3

      היפרקלמיה

    • 4

      היפרכלורמיה

    • סיבוכים של שלשול- הסיבוך החשוב ביותר הינו התייבשות, שבשילוב עם איבוד אלקטרוליטים יכולה לגרום להפרעות קרדיאליות, ירידה במתן שתן, ועוד. שלשול גורם להיפוקלמיה, היפו-כלורמיה, איבוד ביקרבונט ובעקבות כך חמצת מטבולית.


      שלשול מוגדר כעלייה בתנועתיות המעי (יותר מ3 ליום) או שינויים במרקם (נוזלי). יכול להיות תכיפות, חוסר נוחות, חוסר שליטה, בחילה, או שילוב של המאפיינים הללו. יש לשלשול אתיולוגיות רבות: זיהומי, חוסר ספיגה, תרופות, נוירולוגי, דלקתי, אנדוקריני ועוד.

      עוד סימפטומים כוללים: כאב בטן, התכווצויות, borborygmus (רעש של תנועתיות מעי), צימאון ואנורקסיה, tenesmus (כאב באנוס והרגשה של צורך לפנות).

      מחלקים את השלשול לאקוטי (1-2 ימים, חולף לבד), קבוע (2-4 שבועות) או כרוני (מעל 4 שבועות). 

      אבחנה הינה קלינית בעזרת בדיקות מעבדה לסיבוכים - CBC, בדיקת שתן, בדיקות צואה לזיהומים ופריזיטיים, טוקסין, אלקטרוליטים בדם ובצואה, תאי דם לבנים בצואה. 

      סיבוכים - הסיבוך החשוב ביותר הינו התייבשות, שבשילוב עם איבוד אלקטרוליטים יכולה לגרום להפרעות קרדיאליות, ירידה במתן שתן, ועוד. שלשול גורם להיפוקלמיה, היפו-כלורמיה, איבוד ביקרבונט ובעקבות כך חמצת מטבולית.

      סיבוך נוסף בעקבות שלשול כרוני הינו irritant dermatitis מסביב לאנוס בשל גירוי העור.