שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - גניקולוגיה שאלה מספר 48

  • 48.

    טיפול באישה בhCG כחלק מטיפולי פוריות (IVF) יכול להעלות את הסיכון ל-

    • 1

      תסמונת גירוי יתר שחלתי

    • 2 כמות עוברים ירודה
    • 3

      מנינגיטיס

    • 4

      רעלת הריון

    • מתן הhCG משחק תפקיד מרכזי בהתפתחות של OHSS (תסמונת גירוי יתר שחלתי)- הוא מעודד לוטאיניזציה של תאי גרנולוזה וגורם להפרשה של VEGF בכמות רבה הגורם לעלייה בחדירות כלי הדםץ

      Ovarian Hyperstimulation Syndrome תסמונת גירוי יתר שחלתי (OHSS)- הינו מצב בו השחלות מוגדלות ומגורות יתר על המידה, לרוב בשל טיפולי פוריות. עקב גירוי היתר יש מעבר של נוזל מתוך כלי הדם אל המרווח השלישי- לרוב אל חלל הבטן. המנגנון אינו ברור לחלוטין, ככנ"ה קשור בהגברת חדירות כלי הדם על ידי VEGF המופרש לאחר חשיפה לhCG. התסמינים האפשריים כוללים אי נוחות בטנית, שחלות מוגדלות, מיימת, ובמקרים חמורים יתכנו אירועים טרומבואמבוליים ורידיים או עורקיים.

      גורמי סיכון:

      • אירוע קודם של OHSS
      • תסמונת שחלות פוליציסטיות
      • רמות גבוהות של Anti-Mullerian Hormone
      • גורמי סיכון שניוניים הקשורים בתגובת השחלות- כמות זקיקים גבוהה, רמת אסטרדיול גבוהה, מתן HCG במקום פרוגסטרון על מנת לתמוך בשלב הלוטיאלי, הריון (כניסה להריון מעלה את הסטימולציה של hCG אנדוגני)

      מניעה: 

      • פרוטוקול אנטגוניסט אגוניסט- מקום ליצור את עליית הLH שגורמת לביוץ באמצעות HCG, יוצרים אותו על ידי מתן אנטגוניסט, זמן מחצית חיים קצר יותר, גירוי פחות משמעותי).
      • Coasting: קשה לאבחן מראש מי תראה OHSS ומי לא. אם עושים US אחרי חמישה ימים ורואים הרבה מאוד זקיקים מתפתחים ואסטרוגן גבוה מאוד, אפשר להפסיק את כל התהליך. הפסקה של כל הטיפולים היא coasting. לא נותנים אף גירוי, חלק מהזקיקים מתקדמים וחלק לא. הבעיה בcoasting- הe2 צונח, והעוברים יוצאים פחות טובים. המטרה היא בסופו של דבר כן לשאוב את הביציות.
      • לבטל את המחזור: אפשר לחדול גם את הHCG, ולא לעשות שום דבר, ובמחזור הבא להתחיל בצורה שונה- אפילו לא לשאוב ביציות בתהליך הזה.
      • הורדה של מינון הHCG: הגורם שיוצר את הOHSS הוא בעצם הHCG, כי יש לו זמן מחצית חיים ארוך (כ6 ימים) והוא נשאר באזור ומגרה את המערכת לביוצים. אפשר לפיכך להוריד את המינון של הHCG, ובכך להוריד את הגורם המגרה.
      • אנטי VEGF: קברגולין, (דוסטינקס, תרופה המשמשת גם לטיפול בהיפרפרולקטינמיה, קברגולין, אגוניסט חזק של דופמין). יש לה אפקט של אנטי VEGF (קרוב משפחה של הברומוקריפטין). אפשר להתחיל מיום המתן של הHCG. היום מקובל לתת למטופלות שנמצאות בסיכון גבוה. כלומר- אסטרוגן מעל 15,000 ו20 זקיקים.
      • לא להכניס להריון: אפשר לא להחזיר את העוברים, אלא להקפיא את כולם, ובכך להימנע מOHSS בהריון. יש כאלו שאומרים שבכלל כדאי לא להחזיר עוברים טריים, כי המערכת מכילה אסטרוגן בריכוזים סופרה פיסיולוגיים.

      הטיפול בOHSS הוא שמרני ומכוון לסימפטומים, היות ומדובר באירוע שהוא Self-limited.