שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - גניקולוגיה שאלה מספר 3
-
3.
מי מהבאים הינו גורם לסיכון לדימום אחרי לידה - postpartum hemmorhage
-
1
לידת תאומים ווגינאלית
-
2
לידת וולד במשקל 3.700 ק"ג ווגאינאלית
-
3
לידה שהשלב האקטיבי נמשך 20 דקות
-
4
קבלת פטידין סביב הלידה
-
דימום אחרי לידה
יותר ממחצית מכל מקרי המוות באימהות מתרחשים תוך 24 שעות מהלידה.
בנוסף לתמותה, דימום אחרי לידה עלול להוביל לתחלואה קשה כולל מצוקה נשימתית, שוק, קואגולופתיה, אובדן פוריות ונמק של בלוטת ההיפופיזה (תסמונת שיאן).
השכיחות של דימום אחרי לידה היא 4%.
באופן מסורתי- דימום אחרי לידה מוגדר כאובדן של יותר מחצי ליטר לאחר לידה וגינאלית או ליטר לאחר לידה בניתוח קיסרי.
גורמי סיכון:
- לידה ממושכת
- אוגמנטציה ללידה
- לידה חטופה
- היסטוריה של דימום לאחר לידה
- אפיזיוטומיה
- רעלת הריון
- הרחבת יתר של הרחם- מאקרוזומיה, לידת תאומים, עודף מי שפיר
- ניתוח רחמי קודם וגורמי סיכון נוספים להשרשה לא תקינה
- לידה מכשירנית
- כוריואמניוניטיס
יש לעקוב אחר התגובות ההמודינאמיות של האם לאובדן הדם- מדדים חיוניים, סימני שוק ומצב הכרה.
התייחסות למסיחים:
מסיח ב'- מאקרוזומיה מוגדרת כתינוק שנולד מעל 4000 גרם.
מסיח ג'- השלב האקטיבי של הלידה מתרחש מרגע הרחבת צוואר הרחם מעל 6 ס"מ ויכול להימשך מספר שעות, ולכן 20 דקות אינו נחשב כלידה ממושכת.
מסיח ד'- פטידין היא תרופה נרקוטית ממשפחת האופיאטים שניתנת לשיכוך כאבים סביב לידה ואינה גורם סיכון ידוע לדימום לאחר לידה.
-
1