שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - נוירולוגיה/נוירוכירורגיה שאלה מספר 89

  • 89.

    מה הסיבה לירידת משקל בלתי רצויה אצל חולה פרקינסון

    • 1

      קושי בבליעה ובלעיסה
    • 2

      דמנציה
    • 3

      זיהומים חוזרים
    • 4

      נטייה לשינה מרובה

    • חולים אלו סובלים פעמים רבות מתת משקל. פעולת האכילה נהיית איטית, הדורשת ריכוז עקב פה יבש וקושי בלעיסה ובבליעה. הקושי במנגנון הבליעה הינו בגלל קושי בהפיכת האוכל לבולוס, והפרעה במוטיליות של הפרינגס. ישנו סיכון לאספירציה בגלל הפגיעה במנגנון הבליעה. 


      לחבילת לימוד מלאה

      פרקינסון הינה מחלה נוירולוגית דגנרטיבית פרוגרסבית המביאה למגבלה תפקודית. היא פוגעת יותר בגברים. סימפטומים מתחילים לרוב בעשור החמישי לחיים, אך אבחנה יכולה להיות גם 30 שנה לאחר מכן. המחלה לרוב אידיופתית (ראשונית), אך במקרים מסויימים יכולה להיות שניונית. 

      פתופיזילוגיה: המחלה מאופיינת ברמות נמוכות של דופמין, בגלל פגיעה בתאים המאכסנים דפמין ב-Substania nigra ב-Basal ganglia. באיזור הבזל גנגליה, דופמין מתפקד כנוירוטרנסמיטור אינהיבטורי, בעוד אצטיל כולין הינו נוירוטרנסמיטור אקסיטטורי.

      מאפיינים קליניים: המחלה מתקדמת לאט, באופן פרוגרסיבי, לאורך זמן רב. התסמינים החשוב ביותר הם:

      • רעד במנוחה - המתחיל באופן יונילטרלי. הרעד נעלם בתנועה ובשינה.
      • ריגידות - התנגדות לתנועה פאסיבית של הגפה (בתנועת Lead pipe או גלגל שיניים).
      • ברדיקינזיה - איטיות כללית של תנועה אקטיבית, וקושי בתחילת תנועות.
      • Postural instability - הפרעות שיווי משקל, הליכה עם ראש שפוף קדימה, קושי בשינוי כיוון בתנועה, מה שמעמיד את החולה בסיכון לנפילות.
      • התייצגות נוספות: פגיעה אוטונומית (אורתוסטטיזם, עצירות, פגיעה בתפקוד מיני, הזעה וריור, עצירת שתן), דיספגיה, תסמינים פסיכיאטריים (דיכאון, ובסוגים מסויימים גם דמנציה והלוצינציות), ועוד תסמינים רבים.

      חולים אלו סובלים פעמים רבות מתת משקל. פעולת האכילה נהיית איטית, הדורשת ריכוז עקב פה יבש וקושי בלעיסה ובבליעה. הקושי במנגנון הבליעה הינו בגלל קושי בהפיכת האוכל לבולוס, והפרעה במוטיליות של הפרינגס. ישנו סיכון לאספירציה בגלל הפגיעה במנגנון הבליעה. 

      אבחנה הינה קלינית.

      טיפול - מטרת התרופות הוא (1) להעלות את כמות הדופמין המיוצר; (2) להוריד את המסלול האקסיטטורי הכולנרגי, ובכך להשיב את האיזון בין דופמין לאצטיל-כולין; (3) לפעול כנוירוטרנסימטורים במסלול הדופמינרגי.  שתי הקבוצות העיקריות של התרופות הינן דופמינרגיות ואנטי-כולינרגיות.


      לחבילת לימוד מלאה
    שאלה קודמת
    שאלה הבאה