שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - נוירולוגיה/נוירוכירורגיה שאלה מספר 20

  • 20.

    מה הטיפול בתסמונת גיליאן ברה

    • 1

      IVIG

    • 2

      ניתוח לתיקון העצב הפגוע

    • 3

      סטרואידים

    • 4

      טיפול לזיהום שבעקבותיו הופיעה התסמונת

    • טיפול הבחירה לתסמונת גיליאן ברה הוא IVIG.

      סינדרום גיליאן ברה הוא מחלה אוטואימונית הפוגעת במיאלין המקיף עצבים פריפריים. גיליאן ברה עלול להתרחש לאחר זיהום, הנפוץ ביותר ביניהם הוא קמפילובקטר ג'ג'וני.
      התוצאה היא תהליך דה- מיאליניזציה אקוטי בעצבים הפריפריים הגורם לשיתוק וחולשה עולים, היפורפלקסיה ונימולים.
      באנליזת CSF ימצאו רמות מוגברות של חלבון, ללא שינוי משמעותי במדדים אחרים.

      שכיחות המחלה היא כ- 1-2 מקרים ל- 100,000 ונפוצה יותר בקרב גברים בין הגילאים 16-25 או מעל גיל 55.
      5-10% מהמקרים נגמרים במוות בגלל אי ספיקה נשימתית, פגיעה אוטונומית, ספסיס או תסחיף ריאתי. 

      בכ- 60-70% מהמקרים קיים אירוע מקדים ב- 1-3 שבועות את ההופעה הקלינית (בד"כ זיהום ויראלי או חיידקי).
      הסימפטומים של הסינדרום נמשכים בין שבועיים עד ארבעה. קיימים מספר סוגים שונים של הסינדרום, כאשר הנפוץ גורם לחולשה המתחילה בגפיים התחתונות ועולה, וסוג זה הוא שעלול לגרום לאי ספיקה נשימתית.
      סוג נוסף גורם לפגיעה מוטורית בלבד, ללא שינוי בעצבוב התחושתי.

      טיפול: בשל החשש מאי ספיקה נשימתית, ייתכן כי יהיה צורך לאשפז את המטופל במחלקת טיפול נמרץ וייתכן כי הוא יצטרך הנשמה מלאכותית.
      יש לנטר את המערכת הקרדיו- ווסקולרית ע"י א.ק.ג. ולתת טיפול נוגד קרישה למניעת אירועי פקקת.
      ייתכן שימוש ב- IVIG, טיפול זה משפיע על רמת הנוגדנים במערכת העצבים הפריפרית.