שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - נוירולוגיה/נוירוכירורגיה שאלה מספר 15

  • 15.

    איזה סימנים למנינגיטיס בקטריאלי לא נראה בילד בן שנה וחצי

    • 1

      היפותרמיה 35.5

    • 2

      קשיון עורף

    • 3

      בלבול

    • 4

      ישנוניות

    • בילדים מעל גיל שנה היפותרמיה הינו תסמין פחות נפוץ למנינגיטיס חיידקי. רוב הילדים עם מנינגיטיס יהיו עם חום, צמרמורות, כאב ראש והקאות, אך יש כאלה שיציגו רק אי שקט וישנוניות.

      בנוסף נראה קשיון עורף. יכולים כמו כן להופיע מאפיינים ספציפיים לפי סוג המחולל.

      מנינגיטיס חיידקי- היא דלקת חריפה של קרומי המח ושל הCSF

      מספר גורמים חיידקיים יכולים לגרום למנינגיטיס חיידקית.
      מאז שקיימים חיסונים - חל שינוי בגורמים.
      נכון להיום, הגורם המוביל הוא פנאומוקוק בילדים בגילאי 3 חודשים עד 11 שנים. ואילו בילדים בין גיל 11-17 שנים הגורם המוביל הינו מנינגוקוק. בקרב תינוקות עד גיל 3 חודשים הגורם המוביל הינו GBS.

      חשוב לדעת שמנינגיטיס שנובע ממנינגוקוק הוא אפידמי ומדבק והיחיד שמועבר בצורה טיפתית.

      קליניקה:

      • בילדים מעל גיל שנה:

      1. חום

      2. כאב ראש

      3. פוטופוביה

      4. בחילות והקאות

      5. בלבול

      6. לטרגיות

      7. אריטבליות

      8. קשיון עורף

        • מתחת לגיל שנה:

        1. חום\היפותרמיה

        2. מצוקה נשימתית

        3. לתרגיות

        4. צהבת

        5. אנורקסיה

        6. שלשולים והקאות

        7. פרכוסים

        8. מפרס תפוח!

        9. אריטבליות

      אבחנה:
      המבחן הדיאגנוסטי הדפיניטיבי הינו ניקור מותני.
      מודדים את לחץ הפתיחה ולוקחים תרביות. עושים צביעת גראם, ספירת דם והרכב חלבון וגלוקוז. כדי לדעת מי המחולל צריך תרבית ורגישויות.
      נצפה לרוב לספירת תאים לבנים מוגברת, בעיקר PMN ורמת הגלוקוז נמוכה.


      טיפול:
      מדובר במצב חירום רפואי שדורש זיהוי מוקדם והתערבות טיפולית מיידית על מנת למנוע מוות ומוגבלויות.
      הניהול הראשוני הוא בידוד, התחלת טיפול אנטיביוטי, ניטור נוזלים וונטילציה, הפחתת לחץ תוך גולגלתי ועוד.
      הילד לרוב יהיה מבודד ביחידת טיפול נמרץ להשגחה קרובה בבידוד נשימתי לפחות ל24 שעות מתחילת הטיפול האנטיביוטי.

      תרופות:
      עד שמזהים את המחולל מתחילים בטיפול אמפירי. לאחר זיהוי המחולל מתאימים את האנטיביוטיקה בהתאם.