שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - נפרולוגיה/אורולוגיה שאלה מספר 131
-
131.
מטופל עם אשלגן 2.8 מה הטיפול
- 1 מתן אשלגן בפוש לוריד
-
2
אשלגן IV באיטיות
-
3
אשלגן PO
-
4
קלציום גלוקונט
-
כאשר היפוקלמיה חריפה מאוד או סימפטומטית ולא ניתן לטפל PO אז ניתן אשלגן IV באיטיות (מתן מהיר שורף את הורידים).
במטופל עם אשלגן מתחת ל3 בד"כ נצפה לקליניקה שלא תאפשר טיפול PO.
כאשר הדבר מתאפשר הטיפול הפומי הינו עדיף.היפוקלמיה- פחות מ3.5 mEq/L אשלגן בדם. נגרם בעיקר כתוצאה של חוסר אשלגן אך יכול להיגרם גם במצב של בססת עקב מעבר של אשלגן לתוך התאים.
פתופיזיולוגיה- תרופות (תיאזידים, סטרואידים, פניצילין, אמפוטריצין B), הקאות, שלשולים, בססת (מטבולית או נשימתית), היפראלדוסטרוניזם, הפרשה מוגברת של אינסולין.
קליניקה- עייפות, אנורקסיה, הקאות, חולשת שרירים, התכווצויות ברגליים, ירידה בתנועתיות המעי, תחושת נימול והירדמות בגפיים.
אבחנה- פחות מ3.5 mEq/L אשלגן בדם. באק"ג- השטחה ו/או היפוך של גל T, צניחת מקטע ST, עליות של גל U (ספיציפי להיפוקלמיה).
טיפול- במקרים קלים-בינוניים עדיף לתת אשלגן פומי, במקרים שלא ניתן או בהיפוקלמיה חריפה- ניתן אשלגן IV.
תגובות (1)
ניתן יהיה לערוך /למחוק פירסום זה בכל עת.
התגובה נשלחה לבדיקה ותפורסם בהקדם באתר.