אבנים בדרכי השתן (Nephrolithiasis or Urolithiasis) אחראים ליותר מ320,000 אשפוזים כל שנה. מתרחש בעיקר בין העשור השלישי לחמישי לחיים ויותר בגברים מנשים. יותר מחצי מהאנשים עם אבן אחת בכליה יחוו התקף נוסף תוך חמש שנים.הפתופיזיולוגיה של יצירת אבנים מגוונת מאוד אך בבסיס הכל עומדות שתי סיבות מרכזיות- 1. בעיה בניקוז הכלייתי 2. שינוי במטבוליזם של סידן.סימפטומים- תלוי אזור החסימה אך בגדול- כאבים באזור הכליות שמקרין לטה ואנטריורית לכיוון השלפוחית, לעיתים המטוריה וpyuria, רגישות במגע יחד עם בחילות והקאות מרמזים על אבנים בכליות, יתכנו גם תסמיני GI.אבחנה- על ידי הדמיה- צילום X-RAY או US, בדיקות דם ואיסוף שתן של 24 שעות לצורך בדיקתו.הטיפול לכאב שנגרם כתוצאה מאבנים הוא על ידי אופיאטים וNSAIDS. סוגי אבנים: אבני סידן- (75%) בעבר נאמר לכל מי שסובל מאבני סידן, להפחית בצריכת הסידן. כיום הנחיה זו נאמרת רק לאנשים עם היפרקלציאוריה מסוג 2 (עודף ספיגה). בעבר הומלץ גם לשתות הרבה מים ולהפחית בצריכת חלבונים ונתרן אך כיום המלצות אלו בספק. טיפול במשתנים מסוג תיאזידים יכול להפחית הפרשת סידן בשתן ומונע הישנות אבני סידן.אבני Sturivate- (15%) נגרם מחיידקי מפרקי urease כגון: פרוטאוס, פסאודומונס, קלבסיאלה, סטפילוקוקוס ומיקופלזמה.Uric acid stones- (5-10%). ניתן לראות בחולי gout או בחולים עם מחלות מיילופרוליפרטיביות. ממולץ להפחית בצריכת מאכלים המכילים פורין כגון: פירות ים, אנשובי, אספרגוס, פטריות ואיברים פנימיים).. בנוסף מטפלים ב Allopurinol כדי להוריד את רמות החומצה האורית בדם וכתוצאה מכך את ההפרשה בשתן.אבני ציסטאין- (1-2%). קורה אך ורק בחולים עם בעיה מורשת נדירה בספיגת ציסטאין בכליה. מומלץ על הפחתה בצריכת החלבון ושתייה מוגברת.
