שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - נפרולוגיה/אורולוגיה שאלה מספר 45

  • 45.

    מדוע מבוצעת שטיפת קטטר אחרי ניתוח ערמונית מסוג TURP

    • 1

      למנוע חסימה על ידי קרישים

    • 2

      למנוע היצרות שופכה

    • 3

      למנוע זיהום

    • 4

      למנוע דימום

    • שטיפת קטטר מבוצעת בכדי למנוע חסימה של הקטטר על ידי קרישים. הניתוח מבוצע דרך היורטרה ועל כן בכל האזור עלולים להיווצר קרישים שיסתמו את הקטטר. חסימה של קטטר יכולה לגרום לסיבוכים רבים וביניהם הרחבה של הקפסולה של הפרוסטטה וכתוצאה מכך דימום.

      TURP-Transurethral resection of prostate זהו סוג הניתוח הנפוץ ביותר שמבוצע לצורך כריתת פרוסטטה. הניתוח יכול להתבצע כולו דרך אנדוסקופיה שמוחדרת דרך פתח השופכה.

      שטיפת קטטר מבוצעת בכדי למנוע חסימה של הקטטר על ידי קרישים. הניתוח מבוצע דרך היורטרה ועל כן בכל האזור עלולים להיווצר קרישים שיסתמו את הקטטר. חסימה של קטטר יכולה לגרום לסיבוכים רבים וביניהם הרחבה של הקפסולה של הפרוסטטה וכתוצאה מכך דימום.


      הרחבה על- TURP-Transurethral resection of prostate:

      כל ניתוחי כריתת הפרוסטטה נושאים סיכון לאימפוטנציה בגלל נזק אפשרי ל עצב הpudendal. ברוב המקרים ניתן לחזור לפעילות מינית כעבור 6-8 שבועות (זהו משך הזמן הדרוש ל prostatic fossa להחלים).

      אימפוטנציה הוא יחסית סיבוך נדיר בTURP. סיבוך יותר נפוץ הוא חזרה של נוזל הזרע אל תוך השלפוחית וכתוצאה מכך זיהומים חוזרים.

      סיבוך נדיר אך מסוכן של הניתוח הוא transurethral resection syndrome- סיבוך זה נגרם עקב חדירה של נוזלי שטיפה בהם משתמשים במהלך הניתוח אל הסינוסים הורידיים באזור הערמונית. עקב שיבוש מאזן הנוזלים תתכן היפווולמיה והיפונתרמיה. סיבוך זה קורה בכ2% מהחולים שעוברים TURP.

      בריחת שתן לאחר ניתוח לכריתת פרוסטטה היא תופעה נפוצה מאוד (80-95% מהחולים). בדרך כלל התופעה פוחתת לאורך זמן למרות שהיא יכולה להימשך עד שנה-שנתיים מהניתוח.

      יש לעודד את החולים לקחת צעדים כדי להימנע מבריחת שתן, כגון: השתנה בתדירות גבוהה, הימנעות ממצבים שעלולים לעודד בריחת שתן וכדומה. אפשר גם לבצע תרגילים לחיזוק רצפת אגן וביופידבק.

      בבריחת שתן שלא עוברת אחרי זמן רב, ניתן לטפל בזריקות קולגן, ספינקטר מלאכותי ותרופות.