שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - נפרולוגיה/אורולוגיה שאלה מספר 36

  • 36.

    מטופל עם רמות אשלגן בדם 3.5, מקבל תמיסה שמכילה אשלגן. מתי יש לעצור את מתן התמיסה

    • 1

      אם מופיעים גלי U באק"ג

    • 2

      במידה וגלי T הופכים שטוחים או הפוכים

    • 3

      אם מופיעים גלי T גבוהים ומחודדים באק"ג

    • 4

      א'+ב'

    • במצב של היפרקלמיה נראה באק"ג גלי T מחודדים וגבוהים, על כן זה סימן מובהק לתיקון יתר של ההיפוקלמיה וכניסה למצב של היפרקלמיה. במצב כזה נעצור מיד את מתן האשלגן.

      שאר המסיחים מתארים מצב של היפוקלמיה וכמובן שלא נעצור את מתן האשלגן במצב זה.

      היפוקלמיה- פחות מ3.5 mEq/L אשלגן בדם. נגרם בעיקר כתוצאה של חוסר אשלגן אך יכול להיגרם גם במצב של בססת עקב מעבר של אשלגן לתוך התאים.

      פתופיזיולוגיה- תרופות (תיאזידים, סטרואידים, פניצילין, אמפוטריצין B), הקאות, שלשולים, בססת (מטבולית או נשימתית), היפראלדוסטרוניזם, הפרשה מוגברת של אינסולין.

      קליניקה- עייפות, אנורקסיה, הקאות, חולשת שרירים, התכווצויות ברגליים, ירידה בתנועתיות המעי, תחושת נימול והירדמות בגפיים.

      אבחנה- פחות מ3.5 mEq/L אשלגן בדם. באק"ג- השטחה ו/או היפוך של גל T, צניחת מקטע ST, עליות של גל U (ספיציפי להיפוקלמיה).

      טיפול- במקרים קלים-בינוניים ניתן לתת אשלגן פומי, במקרים שלא ניתן או בהיפוקלמיה חריפה- ניתן אשלגן IV.

       

      במצב של היפרקלמיה נראה באק"ג גלי T מחודדים וגבוהים, על כן זה סימן מובהק לתיקון יתר של ההיפוקלמיה וכניסה למצב של היפרקלמיה. במצב כזה נעצור מיד את מתן האשלגן.

      שאר המסיחים מתארים מצב של היפוקלמיה וכמובן שלא נעצור את מתן האשלגן במצב זה.