שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - טראומה שאלה מספר 130

• 130.

  תגובה אנפילקטית:

  • 1

    תגובה אלרגית מיידית חמורה ביותר

  • 2

    כמות החשיפה אינה קשורה לחומרת ההלם

  • 3

    בחשיפה חוזרת מספר פעמים, התגובה תמיד הולכת ומחמירה

  • 4

    בתגובה אלרגית קלה נראה סימנים 4-6 שעות אחרי החשיפה

  • תגובה אלרגית קשה (אנפילקסיס)- תגובה פתאומית המחמירה מהר ומגיעה לכיווץ ברונכוסים, בצקת בלרינקס, דיספנאה חמורה וכחלון, דיפגיה (קושי בבליעה), כיווצים בבטן, הקאות, שלשול, וגם פרכוסים עלולים לקרות. לאחר מכן יכול להיות דום לב וקומה.
    

    לחבילת לימוד מלאה

    אנפילקסיס זה תגובה קלינית לקשר אימוני שנוצר בין אנטיגן לנוגדן. התגובה נובעת משחרור מהיר של כימקלים בתיווך נוגדני Ig-E. 

    אחרי קישור בין אנטיגן לנוגדן ספציפי משוחררים היסטמין וחומרים נוספים. היסטמין הוא חומר המשפיע על כלי דם ושחרורו גורם ל: 

    • הסמקה
    • אורטיקריה
    • אנגיואדמה
    • לחץ דם נמוך
    • כיווץ ברונכוסים- המאפיין המוכר של אנפילקסיס.

    הסימפטומים פתאומיים ומחמירים תוך דקות- שעות.

    בתגובה אלרגית קלה-  עקצוץ בקצות אצבעות, תחושת חום ולפעמים תחושת מלאות בלשון ובגרון. גודש אפי, בצקת בעפעפיים, פריחה, עיטוש ודמע. תחילת הסימפטומים תוך שעתיים.

    תגובה אלרגית בינונית- הסמקה, חום, חרדה, גרד, בנוסף לסימפטומים של חומרה קלה. תגובה קצת יותר חמורה תכלול כיווץ ברונכוסים וקושי נשימה ושיעול. תחילת סימפטומים גם תוך שעתיים.

    תגובה קשה (אנפילקסיס)- תגובה פתאומית המחמירה מהר ומגיעה לכיווץ ברונכוסים, בצקת בלרינקס, דיספנאה חמורה וכחלון, דיפגיה (קושי בבליעה), כיווצים בבטן, הקאות, שלשול, וגם פרכוסים עלולים לקרות. לאחר מכן יכול להיות דום לב וקומה.

    חומרת התגובה לא משפיעה על הפעמים הבאות שזה יקרה, והחומרה קשורה לכמות החשיפה לאלרגן.

    גורמים נפוצים לאנפילקסיס: אוכל, תרופות, עקיצות חרקים, חיסונים עם רכיבים מהחי, לטקס.

    ---

    לחבילת לימוד מלאה
  שאלה קודמת

  שאלה הבאה