שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - ילדים שאלה מספר 71

  • 71.

    מה מהווה סימן להתפתחות ספסיס בילד הסובל ממנינגיטיס בקטריאלי

    • 1

      פרכוסים
    • 2

      היפוונטיציה
    • 3

      היפרונטילציה
    • 4

      כל התשובות נכונות

    • תינוק עם מראה חולה (Toxic appearance) - תמונה קלינית הכוללת אחד או יותר מהסימנים הבאים: איריטביליות לא רגילה, ישנוניות, פרכוסים, אכילה ירודה, הקאות, טונוס ירוד, פרפוזיה ירודה, היפוונטילציה, היפרוונטילציה, כחלון/חיוורון, אנחות, מצוקת נשימה (דיספנאה) או הפסקות נשימה.

      לחבילת לימוד מלאה

      מנינגיטיס חיידקי- היא דלקת חריפה של קרומי המח ושל הCSF

      מספר גורמים חיידקיים יכולים לגרום למנינגיטיס חיידקית.
      מאז שקיימים חיסונים - חל שינוי בגורמים.
      נכון להיום, הגורם המוביל הוא פנאומוקוק בילדים בגילאי 3 חודשים עד 11 שנים. ואילו בילדים בין גיל 11-17 שנים הגורם המוביל הינו מנינגוקוק. בקרב תינוקות עד גיל 3 חודשים הגורם המוביל הינו GBS.

      חשוב לדעת שמנינגיטיס שנובע ממנינגוקוק הוא אפידמי ומדבק והיחיד שמועבר בצורה טיפתית.

      קליניקה:
      תלויה בעיקר בגיל הילד. סוג המחולל, יעילות הטיפול והאם מופיע כחלק מסיבוך או בצורה מבודדת גם כן משפיעים על הקליניקה.
      בילדים ומתבגרים ההופעה היא פתאומית ומהירה או מתפתחת על פני מספר ימים ויכולה להופיע עם מחלת חום לפני. רוב הילדים עם מנינגיטיס יהיו עם חום, צמרמורות, כאב ראש והקאות, אך יש כאלה שיציגו רק אי שקט וישנוניות.
      בנוסף נראה קשיון עורף. יכולים כמו כן להופיע מאפיינים ספציפיים לפי סוג המחולל.

      תינוק עם מראה חולה (Toxic appearance) - תמונה קלינית הכוללת אחד או יותר מהסימנים הבאים: איריטביליות לא רגילה, ישנוניות, פרכוסים, אכילה ירודה, הקאות, טונוס ירוד, פרפוזיה ירודה, היפוונטילציה, היפרוונטילציה, כחלון/חיוורון, אנחות, מצוקת נשימה (דיספנאה) או הפסקות נשימה.

      אבחנה:
      המבחן הדיאגנוסטי הדפיניטיבי הינו ניקור מותני.
      מודדים את לחץ הפתיחה ולוקחים תרביות. עושים צביעת גראם, ספירת דם והרכב חלבון וגלוקוז. כדי לדעת מי המחולל צריך תרבית ורגישויות.
      נצפה לרוב לספירת תאים לבנים מוגברת, בעיקר PMN ורמת הגלוקוז נמוכה.


      טיפול:
      מדובר במצב חירום רפואי שדורש זיהוי מוקדם והתערבות טיפולית מיידית על מנת למנוע מוות ומוגבלויות.
      הניהול הראשוני הוא בידוד, התחלת טיפול אנטיביוטי, ניטור נוזלים וונטילציה, הפחתת לחץ תוך גולגלתי ועוד.
      הילד לרוב יהיה מבודד ביחידת טיפול נמרץ להשגחה קרובה בבידוד נשימתי לפחות ל24 שעות מתחילת הטיפול האנטיביוטי.

      תרופות:
      עד שמזהים את המחולל מתחילים בטיפול אמפירי. לאחר זיהוי המחולל מתאימים את האנטיביוטיקה בהתאם.


      תגובות (1)

      אא
      30/11/-1
      אני חושבת שיש טעות בתשובה מספר 2.
      השב לתגובה
      לחבילת לימוד מלאה
    שאלה קודמת
    שאלה הבאה