שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - נוירולוגיה/נוירוכירורגיה שאלה מספר 125

• 125. כיצד נדריך הורים לנהוג כאשר ילד אפילפטי מקיא בזמן התקף
  • 1

    להשכיב את הילד על הצד

  • 2

    להכניס את הילד לאמבטיה קרה

  • 3

    לתת לו לשתות מים

  • 4

    לתפוס אותו בכוח שלא יזוז

  • הדרכה נכונה להורים עם ילד אפילפטי תהיה להסביר להם להשכיב אותו על הצד כאשר יש הפרשות בזמן התקף כדי למנוע סיבוכים הקשורים בנתיב האוויר.

    לחבילת לימוד מלאה

    אפילפסיה היא מצב המאופיין על ידי לפחות 2 מקרים של פרכוסים ויכולה לנבוע ממגוון תהליכים פתולוגים במח.

    פרכוס יחיד לא יוגדר כאפילפסיה והילד לא יקבל טיפול אנטי אפילפטי ארוך טווח.

    ברגע שהוחלט שהילד חווה פרכוס, חשוב לסווג את הפרכוס ולשייך לסינדרום האפילפטי המתאים על מנת לתת את הטיפול והפרוגנוזה המתאימים.

    הורים עם ילד אפילפטי יש להדריך כיצד לתפקד בזמן התקף:

    • חשוב להישאר רגועים ולהשגיח על הילד.
    • כאשר יש הפרשות מהפה חשוב להשכיב את הילד על הצד או לפחות להטות את ראשו כדי לאפשר סילוק הפרשות ולמנוע אספירציה וחסימת דרכי אוויר.
    • יש להרחיק מהילד חפצים חדים או מסוכנים שהוא יכול להיפגע מהם בזמן ההתקף.
    • אין לנסות לצנן את הילד בעזרת מים ובטח שלא לתת לו לשתות כאשר הוא בהתקף ואינו בהכרה מלאה, פעולות אלו מסוכנות מאוד.
    • חשוב לשים לב כמה זמן נמשך הפרכוס. אם הוא נמשך למעלה מ5 דקות יש להזמין אמבולנס ולפנות את הילד לחדר המיון

    פתופיזיולוגיה:

    המכניזם הבסיסי של פרכוסים הוא אותו מכניזם בלי קשר לסוג הפרכוס. פעילות חשמלית אבנורמלית יכולה להגיע (1) מאזורים מרכזיים במח שמשפיעים על ההכרה, (2) להיות מוגבלים לאזור אחד של הקורטקס ולתת מאפיינים ספציפיים לפי פונקציה אנטומית או (3) להתחיל במקום ספציפי בקורטקס ולהתפשט לאזורים אחרים במח, מה שיוביל לפרכוס מסוג generalized.

    
    

    סיווג פרכוסים:

    נהוג לחלק פרכוסים ל3 קטגוריות מרכזיות:

    (1) partial seizure- יכול להתחיל בכל אזור בקורטקס אך הכי נפוצות הן האונות הפרונטליות, הטמפורליות והפריאטליות. סוג זה אפשר לסווג ל2:

    (א) simple partial seizure- ללא שינוי במצב ההכרה

    (ב) complex partial seizure- עם שינוי במצב ההכרה

    (2) generalized seizures- המעורבות היא בשתי ההמיספרות. יש שינוי במצב ההכרה. גם את קבוצה זו אפשר לחלק לתת סוגים כמו טוני-קלוני, אבסנס ועוד שלא נפרט עליהם כאן

    (3) unclassified epileptic siezures- פרכוסים שחסר עליהם מידע על מנת לסווגם.מדובר למעשה בקבוצה של סימנים וסימפטומים שיחד מאפיינים מצב ספציי. לדוגמא west syndrome ו lennox-gastaut syndrome.

    
    

    טיפול:

    מטרת הטיפול היא שליטה בפרכוסים או הפחתת תדירותם וחומרתם, כמו כן, לגלות ולתקן את הסיבה אם ניתן ולעזור לילד לחיות חיים רגילים ככל שניתן.

    קיימות 4 אפשרויות טיפול:

    (1) טיפול תרופתי- מטרת התרופות האנטיאפילפטיות היא להעלות את סף העירור ובכך למנוע פרכוסים. שליטה מלאה בפרכוסים מושגת ב70-80% מהילדים. הטיפול מתחיל מתרופה אחת שידועה כאפקטיבית ובעלת הטוקסיות הנמוכה ביותר, ובהדרגה מעלים את המינון שלה עד שיש שליטה בפרכוסים או עד שלילד יש תופעות לוואי. במידה שיש שליטה מלאה שנמשכת שנתיים ללא פרכוסים ומבוצע EEG תקין, אפשר להפסיק את התרופה בהדרגה.

    (2) דיאטה קטוגנית- דיאטה עשירה בשומן , ענייה בפחמימות  וחלבון מספק- דיאטה זו הראתה יעילות בטיפול באפילפסיה הדיאטה מכריחה את הגוף לעבור משימוש בגלוקוז כמקור אנרגיה עיקרי לשימוש בשומן.

    (3) גירוי עצב הואגוס- משתמשים במכשיר תת עורי שמפחית פרכוסים בילדים שלא השיגו שליטה תחת טיפול תרופתי. המטופל או המטפל יכולים להפעיל את המכשיר באמצעות מגנט כשמתחיל פרכוס ואז יש הפעלה של עצב הואגוס השמאלי.

    (4) טיפול ניתוחי- כאשר הפרכוסים נגרמים מהמטומה/ גידול/ פגיעה צרבלרית אחרת, יש לבצע הסרה ניתוחית.

    
    

    ---

    לחבילת לימוד מלאה
  שאלה קודמת

  שאלה הבאה