שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - זיהומים שאלה מספר 49

• 49.

  כיצד נטפל במטופלת עם חשד לתסמונת גילאן ברה

  • 1

    סטירואידים

  • 2

    NSAIDS

  • 3

    IVIG

  • 4

    אנטיביוטיקה

  • הטיפול בתמסונת גילאן ברה הוא בIVIG -Intravenous Immunoglobulin נוגדנים המונעים פעילות אוטואימונית במערכת העצבים.

    לחבילת לימוד מלאה

    סינדרום גיליאן ברה הוא מחלה אוטואימונית הפוגעת במיאלין המקיף עצבים פריפריים.

    התוצאה היא תהליך דה- מיאליניזציה אקוטי בעצבים הפריפריים הגורם לשיתוק וחולשה עולים, היפורפלקסיה ונימולים.

    באנליזת CSF ימצאו רמות מוגברות של חלבון, ללא שינוי משמעותי במדדים אחרים.

    
    

    שכיחות המחלה היא כ- 1-2 מקרים ל- 100,000 ונפוצה יותר בקרב גברים בין הגילאים 16-25 או מעל גיל 55.

    5-10% מהמקרים נגמרים במוות בגלל אי ספיקה נשימתית, פגיעה אוטונומית, ספסיס או תסחיף ריאתי. 

    
    

    בכ- 60-70% מהמקרים קיים אירוע מקדים ב- 1-3 שבועות את ההופעה הקלינית (בד"כ זיהום ויראלי או חיידקי).

    הסימפטומים של הסינדרום נמשכים בין שבועיים עד ארבעה. קיימים מספר סוגים שונים של הסינדרום, כאשר הנפוץ גורם לחולשה המתחילה בגפיים התחתונות ועולה, וסוג זה הוא שעלול לגרום לאי ספיקה נשימתית.

    סוג נוסף גורם לפגיעה מוטורית בלבד, ללא שינוי בעצבוב התחושתי.

    המחלה מונופאזית ולא-חזרתית. במיעוט המקרים נזק שאריתי.

    גורמים מנבאים מהלך קשה והחלמה איטית: מעורבות עצבים קרניאליים, צורך בהנשמה, נכות מקסימלית בהתייצגות עצמה.

    עייפות היא הסימפטום השארי השכיח. 

    
    

    טיפול: בשל החשש מאי ספיקה נשימתית, ייתכן כי יהיה צורך לאשפז את המטופל במחלקת טיפול נמרץ וייתכן כי הוא יצטרך הנשמה מלאכותית.

    יש לנטר את המערכת הקרדיו- ווסקולרית ע"י א.ק.ג. ולתת טיפול נוגד קרישה למניעת אירועי פקקת.

     במחלה קשה או מתקדמת מהר – מתן IVIg למשך 2-5 ימים.

     אם אינו יעיל – פלסמהפרזיס או תרופות מדכאות-חיסון. 

    יש לטפל בכאב נוירופתי באופן אגרסיבי, כולל נרקוטיקה.

    
    

    ---

    לחבילת לימוד מלאה
  שאלה קודמת

  שאלה הבאה