שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - אנדוקרינולוגיה שאלה מספר 126
-
126.
איזו הדרכה ניתן להוריו של ילד הסובל מ- DM TYPE 1 ומטופל במשאבת אינסולין
-
1
יש להחליף מחט כל 48-72 שעות
-
2
ניתן לנתק את הילד מן המשאבה לפרקי זמן של עד 6 שעות ביום
-
3
יש להעלות את מינון האינסולין אחרי האוכל
-
4
המשאבה מזריקה אינסולין בהתאם לרמות הגלוקוז בדם
-
סכרת מסוג I הוא מחלה אוטואימונית המאופיינת ע"י הרס של תאי בטא בלבלב. המחלה מתבטאת בד"כ לפני גיל 30. חולים לא נולדים עם המחלה, אלה עם פרה-דיספוזיציה מוגברת לחלות בסכרת מסוג 1. יש מספר דברים אשר תורמים להתפתחות סכרת מסוג 1, בעיקר מרכיב גנטי, אימוני, וגם סביבתי כמו טוקסינים ווירוסים שיכולים ליזום את ההרס של תאי בטא.
ירידה ביצירת האינסולין מתאי בטא מוביל להיפרגליקמיה. נוצרת בעיה בגוף שהרקמות לא מצליחות לספוג את הגלוקוז עקב חוסר אינסולין, ורמות מוגברות של גלוקוז בדם פוגעות בכליות בין היתר, ומאזן נוזלים ואלקטרוליטים בגוף.
טיפול בסוכרת סוג 1 הוא בעיקר ע"י אינסולין, אשר ניתן בהזרקה.
משאבת אינסולין ממוקמת חיצונית לגוף ומזרימה אינסולין בצורה ממושכת דרך צינורית המחוברת למחט שמוכנסת מתחת לעור. יש להחליף מחט כל 3 ימים. המשאבה מזריקה אינסולין בזלי לאורך כל היום, ולפני אוכל המטופל צריך לחשב את כמות האינסולין שיצטרך להזריק לפי כמות הפחמימות בארוחה. למשל: על כל 15 גרם פחמימות יש להזריק יחידת אינסולין, לכן בארוחה עם 45 גרם פחמימות יש צורך בהזרקת 3 יחידות אינסולין.
חסרון של משאבת אינסולין הוא שיכולות להיות הפרעות לא צפויות בזרימת האינסולין כמו למשל סתימה בצינור או המחט של המשאבה, אם הבטריה נגמרת או אם נגמר האינסולין במשאבה.
-
1