שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - אנדוקרינולוגיה שאלה מספר 162
-
162.
מהו תסמין מתאים להיפוגליקמיה
-
1
שיתוק חצי גוף
-
2
האטה בדיבור
-
3
רעד והזעה
-
4
ברדיקרדיה
-
היפוגליקמיה
היפוגליקמיה מתאפיינת על ידי טריאדת וויפל:
- תסמינים הקשורים בהיפוגליקמיה, כגון: רעב, הזעה, רעד, וכדומה.
- עדות לכך שרמות הגלוקוז בדם נמוכות במיוחד (מתחת לרמות הנורמטיביות של מעל 55 מיליגרם לדציליטר).
- שיפור בתסמינים, לאחר שרמת הגלוקוז בדם עולה.
היפוגליקמיה יכולה לגרום לתחלואה קשה ולמוות ויש לשלול אותה בכל חולה עם בלבול / שינוי בהכרה או פרכוסים.
איזון ובקרה על רמות הסוכר:
גלוקוז הוא הדלק הפיזיולוגי של המוח- המוח דורש אספקה רציפה של גלוקוז ועל כן יש לשמור על ריכוזים נורמאלים של גלוקוז בפלזמה (70-110).
על מנת למנוע פגיעה בתפקוד המטבולי של המוח ישנם מספר מנגנוני הגנה המונעים היפוגליקמיה:
- גליקוגנוליזה בכבד- פירוק גליקוגן לגלוקוז, מחסני הגליקוגן בכבד לרוב מספיקים לכ- 8 שעות (הזמן יתקצר אם הדרישה תעלה- עקב פעילות גופנית למשל).
- גלוקונאוגנזה בכבד ובכליה- דורש אספקה של חומצות שומן וגליצרול מהשרירים ומתאי השומן.
- הורמונים מעורבים- גלוקגון- מופרש מתאי אלפא בלבלב ומעודד פירוק גליקוגן בכבד, אפינפרין- מופרש ממדולת האדרנל- מעודד ייצור אנדוגני (לרוב לא קריטי אבל הופך לקריטי בחסר בגלוקגון), כאשר יש היפוגליקמיה ממושכת, תומכים ביצירת גלוקוז ומגבילים ניצול. הורמון גדילה וקורטיזול.
קליניקה- סימפטומים לא ספציפיים
סימפטומי CNS- שינוי התנהגות, בלבול, עייפות, פרכוסים, איבוד הכרה ובמצבים חמורים מוות.
סימפטומים אדרנרגיים (פלפיטציות, רעד, חרדה) וכולינרגיים (הזעה, רעב, פרסטזיות).
בבדיקה- חיוורן, טאכיקרדיה, ל"ד גבוה, ייתכנו חסרים פוקאליים זמניים (נדיר).
Harrison 20
-
1