שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - פסיכיאטריה שאלה מספר 74

• 74.

  אצל מטופל אשר אובחן עם דיכאון, מה מטרת השאלה "האם יש לך כוונה להתאבד "
  

  • 1

    נותן לגיטימציה להתאבדות

  • 2

    עוזרת באיתור סיכון להתאבדות

  • 3

    מכניס למטופל לראש רעיונות ולכן השאלה אינה לגיטימית

  • 4

    אין לשאול שאלה זו מטופלים ללא הסטוריה של נסיונות אבדניים.

  • השאלה לגבי אבדנות במהלך בדיקת הסטטוס הפסיכיאטרי והבדיקה בכלל היא חלק מההערכה של כל מטופל פסיכיאטרי ולעתים גם מטופלים לא פסיכיאטרים. 
    

    לחבילת לימוד מלאה

    השאלה בודקת את הסיכון לאבדנות בחולה הפסיכיאטרי. במקרה הזה היא מוגדרת לחולה MDD אבל הייתה יכולה באותה מידה להיות בחולה בי פולרי, חולה סכיזופרניה או כל חולה אחר ונעשית מתוך כוונה לחפש מטופלים עם נטייה אבדנית

    אבדנות - מוגדרת כמעשה שנעשה מתוך כוונה מודעת למות. ההגדרה לא מאוד ברורה אך היום התנהגויות שבעבר נחשבו כ"שוות ערך להתאבדות" כמו נטיית יתר לתאונות או מחשק רולטה רוסית אינן מוגדרות היום תחת אבדנות.  יש גם להבדיל בין נסיון להתאבדות (נסיון ממשי שלא הצליח), התנהגות אבדנית (אדם שלא באמת רוצה להתאבד אבל לוקח סיכונים מיותרים) ופאראסואיסידאליות (פגיעה עצמית כמו חיתוך ידים כדי להרגיש כאב אבל לא למות).

    מבחינה אפידמיולוגית – גיל מהווה גורם סיכון, ישנה עלייה בהתאבדות בגיל ההתבגרות ופיק נוסף קטן יותר בגילאי 40-50, זו סיבת המוות השניה עד גיל 24. גברים מצליחים להתאבד יותר (פי 3.5), אבל נשים מנסות יותר  (פי 4). גורמי סיכון כוללים מין גברים, נסיון קודם, דכאון ברקע, זמינות של כלי נשק, אלכוהול, סמים, מחלות גופניות ועוד. דת נחשבת לגורם מגן (ללא קשר לאיזה דת).

    מבחינת ההערכה הסיעודית הספר מנחה אותנו להתערבויות הבאות:
    1. יש לשאול את המטופל : " האם היו לך מחשבות על פגיעה עצמית ואם כן , איך אתה מתכנן לעשות זאת ? האם יש לך את האמצעים לפגוע בעצמך? "
    2. צור סביבה בטוחב למטופל ע"י פינוי כל האמצעים הפוטנציאליים להתאבדות ( חפצים חדים, אלכוהול, תרופות וכו') ובנוסף יש לשמור על פיקוח הדוק בזמן ארוחות ונטילת תרופות.
    3. צור "חוזה" עם המטופל שבמסגרתו הוא לא יפגע בעצמו בזמן שבו הוא בטיפולך ויפנה לצוות הרפואי במידה והוא מרגיש שהוא רוצה להתאבד.
    4. השגח על המטופל בקפדנות. יש להתייחס לרמת האבדנות שלו. לפעמים יש להשתמש בהשגחה אישית או בדיקות כל 15 דקות. ניתן לשים את המטופל בחדר קרוב לתחנת האחיות אך לא בחדר פרטי. לעתים יידרש המטופל בליווי, אפילו לשירותים.
    5. יש לשים תשומת לב מיוחדת בשימוש בתרופות ובנטילת תרופות.
    6. יש לבדוק את המטופל לעתים קרובות ובמרווחים שונים בין הבדיקות, במיוחד בלילה.
    7. יש לעודד את המטופל להיות כנה, להביע את רגשותיו, במיוחד כעס ולעזור לו להתמודד עם הכעס שלו

    אם נסתכל על התשובות:
    תשובה א' - נותן לגיטימציה להתאבדות - לא נכון - בשום מקום אין לתת לגיטימציה להתאבדות. המטרה היא לחפש מטופלים עם מחשבות ונטייה אבדנית חבויה
    תשובה ב' - עוזר באיתור סיכון להתאבדות - התשובה הנכונה - השאלה לגבי אבדנות במהלך בדיקת הסטטוס הפסיכיאטרי והבדיקה בכלל היא חלק מההערכה של כל מטופל פסיכיאטרי ולעתים גם מטופלים לא פסיכיאטרים. 
    תשובה ג' - מכניס למטופל רעיונות לראש ולכן השאלה לא לגיטימת - לא נכון  - מטרת השאלה היא לבדוק האם יש נטיות כאלה אצל המטופל שהצוות הרפואי אינו מודע להם עדיין ובמידת הצורך לנקוט אמצעים למנוע את תכניתו. 
    תשובה ד' - אין לשאול שאלה זו מטופלים ללא הסטוריה של נסיונות אבדניים - לא נכון - מטופלים רבים (למשל עם MDD) חוו מחשבות אבדניות אבל לא ביצוע עדיין נסיונות אבדניים ולכן יש לשאול אותם כדי לנקוט באמצעי זהירות מתאימים. 

    ---

    Townsend, M. C. (2015). Psychiatric Mental Health Nursing: Concepts of Care in Evidence-Based Practice (8th ed.) - pages 275-277

    לחבילת לימוד מלאה
  שאלה קודמת

  שאלה הבאה