שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - פסיכיאטריה שאלה מספר 45

• 45.

  כיצד יש להגיב למטופל פסיכיאטרי שאומר שהשתילו לו משהו במוח
  

  • 1

    אתה כנראה מדמיין

  • 2

    זה לא יכול להיות, אין אפשרות להשתיל מכשירים במוח
    

  • 3

    נצטרך לבצע צילום רנטגן כדי לבדוק זאת

  • 4

    אני מבינה שאתה חושב שזה נכון אבל קשה לי לקבל זאת כעובדה.

  • התשובה הנכונה לפי הספר היא "אין לתת לגיטימציה להזיות או מחשבות השווא של המטופל" - ניתן להגיד לו שאנחנו מבינים שבשבילו המחשבות אמיתיות אבל אנחנו לא מקבלים אותן ואנחנו כאן כדי לעזור לך"
    

    לחבילת לימוד מלאה

    בשאלה אנחנו נשאלים על תכנית הטיול הסיעודית במטופל הסופל מסכיזופרניה.

    סכיזופרניה היא בעצם ספקטרום של מחלות נפשיות שמאופיינות בפסיכוזות. היא נחשבת "מחלה מייצגת" של המחלות הפסיכוטיות והשכיחות שלה הוא 1% באוכלוסיה. הסיפמטומים לרוב מופיעים בבגרות המוקדמות או סוף גיל ההתבגרות כאשר סכיזופרניה מוקדמת – נחשבת לפני גיל 17 ומוקדמת מאוד – לפני גיל 13. בנוסף, ידוע על קשר גנטי למחלה ורואים עלייה בשכיחות בתאומים זהים ובאחוזים נמוכים יותר בתאומים לא זהים.

    הקריטריון לסיכוזפרניה לפי הDSM5  -
    

    A.     דורש 2 או יותר מהבאים(כאשר לפחות אחד יהיה מה3 הראשונים) – מחשבות שווא, הלוצינציות, דיבור לא מאורגן, התנהגות קטטנוית או לא מאורגנת , סיפטומים שליליים
    B.     הפרעה בתפקוד חלק גדול מהזמן בתחום מרכזי לחיים כמו טיפול עצמי, יחסים בין אישיים עבודה וכו'
    C.     ההפרעה נמשכת לפחות 6 חודשים בהם מופיעים הסימפטומים מקריטריון A
    D.     נשללות הפרעות דומות שניתן לשייך למחלות אחרות כמו – הפרעה סכיזואפקטיבית, או הפרעה דכאונית  או הפרעה דו-קטובית.

    ההתערבויות האפשריות לפי ספר הלימוד הן:
    

    1.     השגח על המטופל וחפש/י סימני הזיות ("תנוחת האזנה, צחוק או דיבור ללא מענה, הפסקת דיבור באמצע משפט") ניתן לשאול – האם אתה שוב שומע קולות?
    2.     המנע מלגעת מטופל ללא להגיד לו מראש שאתה עומד לגעת בו
    3.     גישה מכילה ומקבלת תעודד את המטופל לשתף אותך בהזיות שממנו הוא סובל (ניתן לשאול "האם אתה שומע שוב קולות?")
    4.     אין לתת לגיטימציה להזיות או מחשבות השווא של המטופל – יש להתייחס לכך כ"הקולות" ולא "הם". תן למטופל לדעת שאתה לא שותף לתפיסתו ( ניתן לומר – "למרות שאני מבין שבשבילך הקולות אמיתיים אני לא שומע אותם מדברים")
    5.     עזור למטופל/ת להבין את הקשר בין עליית מפלס החרדה לעליית תחושת ההזיות או מחשבות השווא
    6.     נסה להסיח את המטופל/ת מההזיות או מחשבות השווא שלו/ה
    7. בחלק מהמטופלים, הזיות שמעיתיות ממשיכות גם אחרי שהסימפטומים הפסיכוטיים כבר פחות משמעותיים. האזנה לרדיו או צפיה בטלוויזיה עוזרים להסיח את דעתו של המטופל המקולות. מטופלים אחרים נעזרים בשיטה שנקראית "ביטול קולות" – המטופל לומד להגיד בקול רם "לכו מפה!" או "עזבו אותי" כמאמץ מודע לסלק את ההזיות השמעתיות. 

    
    

    אם נסתכל על התשובות:
    תשובות א'+ ב' - לא נכון - אם נבטל ככה את המטופל הוא כנראה לא ייתן בנו אמון ויהיה קשה להבטיח היענות לטיפול.
    תשובה ג' - לא נכון, אין לתת לגיטמציה למחשבות של המטופל. המחשבות לא רציונליות ולא נצליח להפריך אותן באמצעיים רציונליים. כך גם אם נוכיח באמצעות הדמיה שאין שום מכשיר מושתל המטופל ימצא תירוץ מדוע ההדמיה לא נכונה או לא אמיתית.
    תשובה ד' - אני מבינה שאתה חושב שזה נכון אבל קשה לי לקבל זאת כעובדה  - התשובה הנכונה לפי הספר היא "אין לתת לגיטימציה להזיות או מחשבות השווא של המטופל" - ניתן להגיד לו שאנחנו מבינים שבשבילו המחשבות אמיתיות ושאנחנו מבינים את המצוקה שהן גורמות לו.
    

    ---

    לחבילת לימוד מלאה
  שאלה קודמת

  שאלה הבאה