שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - פסיכיאטריה שאלה מספר 96
-
96.
מה ההבדל בין הפרעה ביפולארית מסוג 1 לבין הפרעה ביפולארית מסוג 2
-
1
בסוג 1 יש נטייה גדולה יותר להתאבדויות.
- 2 בסוג 1 יש התקפים של מאניה ובסוג 2 אין.
-
3
בסוג 2 אחד המאפיינים העיקריים הוא מעוף מחשבות ובסוג 1 לא.
-
4
בסוג 2 יש נטייה גדולה יותר להתאשפז.
-
הפרעה ביפולארית מסוג 1: מאובחנת כאשר למטופל יש היסטוריה של לפחות התקף מאני אחד בחייו. ייתכן והמטופל יציג בנוסף אפיזודות של דיכאון.
הפרעה ביפולארית מסוג 2: לעומת זאת מאופיינת ע"י אפיזודות חוזרות של דיכאון מז'ורי עם אפיזודות חוזרות של היפומאניה. המטופל מעולם לא חווה התקף מאני מלא (כי אז יחשב כ-Bipolar 1).הפרעה ביפולרית מאופיינת בתנודות במצב הרוח מדיכאון אמיתי לאופוריה קיצונית (מאניה), עם תקופות בין לבין של רגיעה.
דלוזיות והלוצינציות עשויות להיות חלק מהמחלה וייתכן כי תהיה בעלת אופי עונתי.
במהלך התקף מאני מצב הרוח יכול להיות מרומם, פזרני או איריטבילי וההפרעה הינה מספקת לשם גרימת הפרעה משמעותית בתפקוד או להגעה לאשפוז לצורך מניעת פגיעה במטופל או בסביבתו. הפעילות המוטורית הינה אקססיבית ומוטרפת.
צורה יותר רגועה של התמונה הסימפטומית הזו נקרא היפומאניה. היפומאניה אינה חמורה דיו לגרימת הפרעה משמעותית בתפקוד או הוספיטליזציה ואינה כוללת מאפיינים פסיכוטיים.
אבחנה של דיכאון כחלק מהפרעה ביפולרית הינו דומה לאבחנתו כ-MDD אך השוני העיקרי הוא שחייבת להיות היסטוריה של לפחות התקף מאני אחד אצל המטופל.
הפרעה ביפולארית מסוג 1 מאובחנת כאשר למטופל יש היסטוריה של לפחות התקף מאני אחד בחייו. ייתכן המטופל יציג בנוסף אפיזודות של דיכאון.
הפרעה ביפולארית מסוג 2 לעומת זאת מאופיינת ע"י אפיזודות חוזרות של דיכאון מז'ורי עם אפיזודות חוזרות של היפומאניה. המטופל מעולם לא חווה התקף מאני מלא (כי אז יחשב כ-Bipolar 1).
psychiatric mental health nursing (M. C. Townsend) p. 499-501
-
1