שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - פסיכיאטריה שאלה מספר 13

• 13.

  מטופל מתאשפז במחלקה בעקבות שבר בצוואר הירך. במהלך הלילה האחות מבחינה כי החולה נמצא באי-שקט ואינו מתמצא בזמן ובמקום.
  לאחר מדידת סימנים חיוניים, התקבלו התוצאות הבאות - לחץ דם 140/90 ממ"כ ודופק 100 בדקה. 
  מה ההתערבות הנכונה ביותר שיש לעשות בהינתן המצב הזה

  • 1

     יש לתת חמצן כי תתכן הפרעה בשחלוף גזים 
    

  • 2

    להגביה את ראש המיטה כי התנוחה בה נמצא החולה כעת גורמת לכאב
    

  • 3

    להתחיל עירוי נוזלים כי המטופל נמצא בסכנת התייבשות
    

  • 4

    להרגיע את החולה כי הוא בחרדה
    

  • השאלה מתארת חולה במצב של דליריום, שמפתח מצב בלבולי עם סימפטומים גופניים מועטים בעקבות מחלה סיסטמית. (אפילו שהמילה דליריום לא נאמרת ובמקומה מציינים את המילה חרדה)
    

    לחבילת לימוד מלאה

    דליריום הוא מצב המאופיין בהפרעה בקשב, עירנות, שינוי במצב הכרה שמתפתח תוך זמן קצר.
    המטופל מתקשה לנהל שיחה, מוסח בקלות, עם הפרעות במהלך החשיבה שמתבטאות בדיבור מבולבל, "סתום". אנחנו רואים פגיעה בהלך החשיבה, דיסאוריינטציה בזמן ובמקום, ליקויים בזיכרון ובתפיסה החושית כולל הלוצינציות ואילוזיות והפרעות בשינה.

    מצב ההכרה יכול להשתנות מעירנות יתר ומתח למצב שמדמה סטופר ושכיח למצוא דרגות שונות של רעד, בנוסף, חלומות , סיוטים ואינוסמניה נפוצים. אנחנו רואים חוסר יציבות רגשי שנע בין פחד לדיכאון, לעצבנות, לאופוריה וכו'. מבחינה פיזיולוגית אנחנו יכולים לראות הסתמנות של מערכת עצבים אוטונומית כמו טכיקרדיה, הזעה, סומק, הרחבת אישונים ויתר ל"ד.

    פעמים רבות דליריום יתחיל בעקבות אירוע חריף כמו פציעת ראש או פרכוס ופעמים אחרות הוא יכול להגרם ע"י שינויים איטיים יותר כמו מחלה סיסטמית או הפרעה מטבולית. (נפוץ מאוד לראות במטופלים מבוגרים שמתאשפזים ומפתחים דליריום במהלך אשפוז).

    הדליריום היא בד"כ הפרעה קצרה, לרוב ההחלמה ממנה נמשכת 3-7 ימים אבל במקרים מסויימים יכולה להמשך מעל שבועיים. לאחריהם, אמור הדליריום לחלוף ולהשאיר מעט מאוד סימפטומים אם בכלל. הטיפול בדליריום כולל טיפול במחלת הרקע בלבד ואין צורך בטיפול ספציפי לדליריום.

    גורמי סיכון לדליריום כוללים – זיומים סיסטמיים, מחלת חום, הפרעה מטבלות, אנצפלופתיה כבדית, חבלת ראש, פרכוסים, מיגרנות, אבצס מוחי, שבץ מצב לאחר ניתוח והפרעות אלקטרוליטריות.

    תתי-סוגים נוספים של דליריום כוללים – דליריום בהשפעת חומרים, דליריום כתוצאה מגמילה, דליריום כתוצאה מתרופות.

    אם נסתכל על התשובות:
    תשובה א' – יש לתת חמצן כי תתכן הפרעה בשחלוף גזים – לא נכון – החולה לא מפגין סימנים של גופניים של היפוקסיה כמו טכיקרדיה או יל"ד מאוד גבוה.
    תשובה ב' – להגביה את ראש המיטה כי התנוחה בה נמצא החולה כעת גורמת לכאב – לא נכון – הסימפטומים של החולה כמו אי שקט, ובעיקר חוסר התמצאות בזמן ובמקום לא נגרמים רק ע"י כאב.
    תשובה ג' – להתחיל עירוי נוזלים כי המטופל נמצא בסכנת התייבשות – לא נכון – הסימפטומים הבלבוליים אמנם יכולים להגרם ע"י התייבשות אבל אנחנו לא רואים טכיקרדיה שהיא אחד הסימנים הראשונים להתייבשות
    תשובה ד' – להרגיע את החולה כי הוא בחרדה – התשובה הנכונה – השאלה מתארת חולה במצב של דליריום, שמפתח מצב בלבולי עם סימפטומים גופניים מועטים בעקבות מחלה סיסטמית. (אפילו שהמילה דליריום לא נאמרת ובמקומה מציינים את המילה חרדה)

    ---

    Townsend, M. C. (2015). Psychiatric Mental Health Nursing: Concepts of Care in Evidence-Based Practice (8th ed.) - pages 333-334

    לחבילת לימוד מלאה
  שאלה קודמת

  שאלה הבאה