שחזור מבחן ממשלתי בסיעוד, ספטמבר 2014 שאלה מספר 60 (מערכת נשימה).
-
60.
מה תדריך חולה הסובל מ-COPD על מנת להקל על קוצר הנשימה
-
1
נשימות מהירות במשך 5 דקות מספר בבוקר ובערב
-
2
שאיפה עמוקה בפה פתוח ונשיפה איטית עם שפתיים קפוצות
-
3
נשימו שטחיות ומהירות על מנת להמנע ממאמץ נשימתי
-
4
שאיפה ארוכה ואחזקת האוויר למשך 10 שניות על מנת להאריך זמן שחלוף גזים בנאדיות
-
Incentive spirometry זוהי שיטה של לימוד תרגילי נשימה המעודדים שאיפה איטית ועמוקה ומגדילים את התרחבות הריאה, על מנת להפחית סיכון לתמט. COPD גורם לנשימה לא אפקטיבית, כליאת אוויר, חוסר אפקטיביות של הסרעפת, חסימת דרכי אוויר, התאמצות יתר בנשימה ולחץ. תרגילי נשימה של הסרעפת מורידים את קצב הנשימות, מעלים את האיוורור של הריאות, ומעלם את כמות האוויר הננשף בנשיפה. נשימה בשפתיים קצופות עוזרת להאט נשיפה, מונעת תמט של דרכי אוויר קטנות, ושולטת על הקצב והעומק של הנשימה. בנוסף, זה תורם להרגעת החולה ועוזר לדיספניאה ומוריד פניקה.
COPD - Chronic obstructive pulmonary disease זוהי מחלת ריאות כרונית פרוגרסיבית המערבת את דרכי האוויר, פרנכימת הריאה או שתיהן. חסימת דרכי האוויר במחלה איננו הפיך לחלוטין. רוב החולים במחלה מציגים סימפטומים המתאימים לשילוב של ברונכיטיס ואמפיזמה.
COPD הוא סיבת המוות השלישית בארה"ב (אחרי סרטן ומחלות לב)
Chronic Bronchitis זה מצב של שיעול כרוני עם יצירת ליחה, הנמשך לפחות 3 חודשים בשנה במשך שנתיים. עישון ומזהמים סביבתיים מגרים את דרכי האוויר, וגורמים לתאי הגובלט ולבלוטות המוקוס להתרבות ולייצר עוד מוקוס. המוקוס מוריד את תפקוד דפנות הברונכים, אשר מתעבים וגורמים להיצרות הלומן של דרכי האוויר. השינוי הזה פוגע בתפקוד תאי המקרופאג' ופגיעה ביכולת להתמודד עם גורמים זרים וחיידקים, והופכים את המטופל לרגיש לזיהומים.
Emphysema נגרמת כתוצאה מהרס של האלביאולי, והרחבתם. הדבר גורם לירידת שטח המגע עם הקפילרות הריאתיות ופגיעה בשחלוף הגזים בשל נפח מת גדול יותר בריאה, ולהיפוקסמיה והיפרקפניאה (עליית ב-CO2 בדם), וחמצת נשימתית. בהמשך שרשרת האירועים תגרום ליל"ד ריאתי, וכישלון צד ימין של הלב, ופוליציטמיה (עלייה בכמות תאי הדם האדומים)
גורמי סיכון - גורם הסיכון החשוב ביותר הוא עישון. גם עישון מקטרות, סיגרים, וסוגי טבק אחרים. גיל מבוגר, חשיפה תעסוקתית (אבק, כימקלים), זיהום אוויר, וגורמים גנטיים (חסר באלפא-1-אנטיטריפסין) הינם גורמי סיכון נוספים.
קליניקה - שלושה סימפטומים ראשוניים: שיעול כרוני, יצירת ליחה ודיספניאה. בנוסף - איבוד משקל, זיהומים חוזרים. בבדיקה הגופנית של חולים אמפיזמתיים נראה "בית חזה חביתי", רטרקציות בשאיפה, ועבודת שרירי נשימה בטניים בשאיפה. התייצגות חוץ ריאתית כוללת: דלדול שרירים, סינדרום מטבולי, דיכאון.
דיאגנוזה - ספירומטריה משומשת להערכת תפקודי הריאות, בה נראה ירידה ב-Fev1 (ירידה בערך בשל קושי בנשיפת אוויר בשל החסימה), וירידה בערך Fev1/FVC.
טיפול - הפסקת עישון הינו הטיפול האפקטיבי ביותר לעצירת התקדמות המחלה. שימוש בתרופות תלוי בחומרת המחלה: ברונכודילטורים קצרי טווח, ברונכודילטורים ארוכי-טווח, סטוראידים בשאיפה, ואנטי-כולנירגיים. טיפול באקססרבציות כולל טיפול בסיבה, סטרואידים, אנטיביוטיקה, חמצן והתערבות נשימתית במידת הצורך. טיפולים נוספים כוללים חמצן ביתי באינדיקציות המתאימות, ניתוח להורדת נפח ריאה באמפיזמה, והשתלת ריאה כטיפול דפניטיבי.
Incentive spirometry זוהי שיטה של לימוד תרגילי נשימה המעודדים שאיפה איטית ועמוקה ומגדילים את התרחבות הריאה, על מנת להפחית סיכון לתמט. COPD גורם לנשימה לא אפקטיבית, כליאת אוויר, חוסר אפקטיביות של הסרעפת, חסימת דרכי אוויר, התאמצות יתר בנשימה ולחץ. תרגילי נשימה של הסרעפת מורידים את קצב הנשימות, מעלים את האיוורור של הריאות, ומעלם את כמות האוויר הננשף בנשיפה. נשימה בשפתיים קצופות עוזרת להאט נשיפה, מונעת תמט של דרכי אוויר קטנות, ושולטת על הקצב והעומק של הנשימה. בנוסף, זה תורם להרגעת החולה ועוזר לדיספניאה ומוריד פניקה.
-
1