שחזור מבחן ממשלתי בסיעוד, אפריל 2015 שאלה מספר 21 (מערכת נשימה).

  • 21.

    תמונת גזים בהתקף אסטמה:

    • 1

      בססת, ריווי חמצן נמוך, פד"ח גבוה

    • 2

      חמצת, ריווי חמצן נמוך, פד"ח נמוך

    • 3

      חמצת, ריווי חמצן נמוך, פד"ח גבוה

    • 4

      בססת, ריווי חמצן נמוך, פד"ח נמוך

    • במהלך אקססרבציה, בדיקת גזים תגלה בתחילה בססת, ריווי חמצן נמוך ופד"ח נמוך. זאת עקב נשמת (החולה מתנשם, מאבד פד"ח הגורם לבססת נשימתית, אך לא מצליח לשחלף אוויר ולכן החמצן נמוך). במידה ולא יטופל, החולה יתעייף ויתחיל לצבור פד"ח. הדבר עלול באופן פרדוקסלי לתקן את מצב החומצה-בסיס (שיהיה תקין; כי החולה יצבור פד"ח, מה שיתקן את הבססת) - אך למעשה הדבר מצביע על החמרה במצב המטופל. במצב חמור מאוד, יהיה חמצת.


      אסטמה היא מחלה דלקתית של דרכי האוויר, הגורמת לחסימה. זה נגרם עקב תגובתיות יתר, בצקת, ויצירת מוקוס. הדלקת מתייצגת ע"י אפיזודות חוזרות של סימפטומים.

      סימפטומים: שיעול, דיספניאה, ו-wheezing. התקפי האסתמה מתרחשים בלילה או מוקדם בבוקר. אקססרבציה יכולה להתחיל באופן פתאומי או לאחר מס' ימים של החמרה; היא תלווה ב-wheezing, דיספניאה, כאב בחזה, נשיפה מאורכת, וייתכן גם הזעה, טכיקרדיה, ציאנוזיס והיפוקסמיה. היפוקסמיה מסכנת חיים יכולה להתרחש לעיתים רחוקות.

      במהלך אקססרבציה, בדיקת גזים תגלה בתחילה בססת, ריווי חמצן נמוך ופד"ח נמוך. זאת עקב נשמת (החולה מתנשם, מאבד פד"ח הגורם לבססת נשימתית, אך לא מצליח לשחלף אוויר ולכן החמצן נמוך). במידה ולא יטופל, החולה יתעייף ויתחיל לצבור פד"ח. הדבר עלול באופן פרדוקסלי לתקן את מצב החומצה-בסיס (שיהיה תקין; כי החולה יצבור פד"ח, מה שיתקן את הבססת) - אך למעשה הדבר מצביע על החמרה במצב המטופל. במצב חמור מאוד, יהיה חמצת.

      סיבוכים כוללים זיהומים, סטטוס אסמטיקוס, כישלון נשימתי, ותמטים. 

      הערכה של אסתמה ניעשת בעזרת אנמנזה הכוללת כמות סימפטומים, זמן (לילה/יום/פעילות גופנית), כמות שימוש בתרופות. בספירומטריה ניראה הפרעה חסימתית (ירידה ב-FEV1 ובFVC) הפיכה (בניגוד לCOPD, שם היא בלתי הפיכה) עם ברונכודילטורים. בנוסף, יש להעריך אלרגיות וקומורבידיות. 

      טיפול באסתמה כולל שיטת המדרגות - כאשר אם החולה מוגר בלתי יציב על מדרגה מסויימת, עולים מדרגה בטיפול. כל הטיפולים כוללים SABA (ברונכודילטורים קצרי טווח) כתרופות להקלה מיידית, או אנטי-כולינרגיים (Atrovent). סדר הוספת הטיפולים: מינון נמוך של סטרואידים בשאיפה (ICS), תוספת LABA (ברונכודילטורים ארוכי טווח), תיאופילין, לויקוטרין אנטגונטיס, העלאת מינון ICS. במצב אחרון ניתן לשקול Omalizumab (לחולים אלרגיים), וסטרואידים אוראליים.