שחזור מבחן ממשלתי בסיעוד, ספטמבר 2017 שאלה מספר 74 (פסיכיאטריה).

  • 74.

    מה תכלול הדרכה להורים לילדה עם אנורקסיה נרבוזה  

    • 1

      השגחה בעת האוכל על מנת לראות כמה היא אוכלת 

    • 2

      להכריח את הילדה לאכול ולאיים עליה בהכנסת זונדה

    • 3

      לשקול אותה פעם בשבוע באותו יום ובאותה שעה

    • 4

      לתת למצב לחלוף מעצמו.

    • יש להשאר ליד המטופל בזמן הארוחות (לרוב כ30 דקות) וכשעה לפחות לאחר סיום הארוחה.
      בנוסף, במידת האפשר יש לבצע מעקב צמוד על האכילה וההתרוקנות של המטופלת. 

      בשאלה אנחנו נשאלים על ההדרכה להורים עם ילדה עם אנורקסיה נרווזה.
      אנורקסיה מוגדרת כ"אבדן תיאבון ממושך".  המחלה אנורקסיה נרבוזה מאופיינת בפחד חולני מפני השמנה.
      סימפטומים של המחלה כוללים עיוות של דימוי הגוף, פראוקופציה עם אוכל וסירוב לאכול .
      לרוב המחלה מופיעה בגיל ההתבגרות ולעתים קרובות רואים בנוסף דיכאון או הפרעות חרדה.
      מבחינת הרגשת הרעב אנחנו יודעים שחולי אנורקסי מרגישים רעב ורק כאשר הם יורדים מתזונה קלורית של 200 קלוריות ביום תחושת הרעב נעלמת.

      העיוות בדימוי הגוף  מתבטא בתת משקל ותחושה שהאדם "שמן" גם כאשר הוא/היא בתת משקל או אפילו כחקטי. לעתים קרובות המטופלים יגרמו בעצמם להקאה או ישתמשו במשלשלים.
      סימפטומים נוספים באנורסיה כוללים היפותרמיה, ברדיקרדיה, תת ל"ד, בצקת, הופעת לנוגו (שיער ילודים), אמנוריאה וכו'.

      בספר מתוארים הצעדים שניתן לנקוט במסגרת טיפול בחולים עם אנורקסיה או בולמיה:

      1.     במטופל/ת שמסרב/ת בתוקף לצרוך מזון ייתכן והרופא ייתן הוראה לספק את המזון דרך זונדה.
      2.     במטופל/ת שמסכים/ה לאכול תצרוכת הקלוריות היומית תקבע ע"י מומחה לתזונה לפי מספר הקלוריות המומלץ.
      3.     יש להסביר למטופל שההגבלות והקלות עליו ייקבעו לפי ההיענות לטיפול ויהיו ביחס ישר לעלייה במשקל (לא להתמקד באוכל עצמו או באכילה- להתמקד בהיענות לטיפול)
      4.     יש לבצע שקילה יומית מיד לאחר ההשקמה ולאחר התרוקנות ראשונה, תמיד באותו המשקל. במדית האפשר, יש לבצע מעקב צמוד על האכילה וההתרוקנות של המטופל/ת. בנוסף יש להעריך טורגור עורי ושלמות העור, להעריך לחות וצבע של מוקוזות הפה.
      5.     יש להשאר ליד המטופל בזמן הארוחות (לרוב 30 דקות) וכשעה לפחות לאחר סיום הארוחה.
      6.     במידה ועדיין יש ירידה במשקל, יש לאכוף סנקציות
      7.     יש לוודא שהמטופל/ת ובני משפחתו/ה מבינים שאם המצב התזונתי יתדרדר, יתבצע שימוש בזונדה והדבר לא מתבצע כענישה אלא כאמצעי טיפולי.
      8.     יש לעודד את המטופל/ת להתעמק ולהבין את הרגשות והפחדים שגורמים להרגלי האכילה הבעיתיים.

      מתוך התשובות :
      תשובה א' – השגחה בעת האוכל על מנת לראות כמה היא אוכלת - התשובה הנכונה - לפי התערבויות 4 ו5 יש לבצע מעקב צמוד על האכילה וההתרוקנות של המטופל/ת ולשבת לידם בזמן הארוחות ולאחריהן.
      תשובה ב' – להכריח את הילדה לאכול ולאיים עליה בהכנסת זונדה – לא נכון - איומים על המטופל הן לא התערבות ראויה ונכונה. יש להסביר למטופל/ת שההקלות וההגבלות ייקבעו בהתאם להיענות לטיפול ולא בהתאם לכמות האכילה. 
      תשובה ג' – לשקול אותה פעם בשבוע באותו יום ובאותה שעה - לא נכון - ההנחיה היא לשקול את המטופל/ת כל יום בבוקר לאחר הקימה מהשינה לאחר התרוקנות, ותמיד באותו המשקל. 
      תשובה ד' –לתת למצב לחלוף מעצמו – תשובה לא נכונה - אנורקסיה נרווזה היא מחלה מסוכנת הן מבחינת ההשלכות הנפשיות שלה והן מבחינת ההשלכות הפיזיולוגיות שלה. יש להתערב כמה שיותר מוקדם כדי למנוע נזק מהחולה. 


      Townsend, M. C. (2015). Psychiatric Mental Health Nursing: Concepts of Care in Evidence-Based Practice (8th ed.) -pages 654-655