שחזור מבחן ממשלתי בסיעוד, ספטמבר 23 - 1 שאלה מספר 4 (נוירולוגיה/נוירוכירורגיה).

• 4.

  מה זה אפזיה

  • 1

    ירידה בשדה ראייה

  • 2

    קושי בבליעה

  • 3

    פגיעה בהבנה ובדיבור

  • 4

    הפרעה במתן שתן

  • אפזיה מתחלקת לפגיעה ביכולת ההבעה (מוטורית, פגיעה באיזור Broca באונה הפרונטלית), או ביכולת ההבנה של השפה (סנסורי, פגיעה באיזור wernicke באונה הטמפורלית). במידה והמטופל סובל מאפזיה, חשוב להשיג את תשומת הלב של המטופל, לדבר לאט ובמילים ברורות. יש לתת הוראה אחת בכל פעם. שימוש במחוות יכול לעזור להבנה. יש לדבר עם המטופל תוך כדי פעילות.
    

    לחבילת לימוד מלאה

    CVA או שבץ מתחלק לשני תתי סוגים: איסכמי (הנגרם עקב חסימה של כלי דם, ואיבוד פתאומי בזרימת הדם. 90%), או המורגי/דמי (דימום לתוך רקמת המוח, לחדרים או לחלל הסאב-ארכינואידלי).

    הקליניקה של שבץ תלויה במיקום הפגיעה, בגודל ובמשך הפגיעה, ובמשך הזמן עד הגעה לקבלת טיפול. בנוסף, הקליניקה תלויה באנטומיה של החולה ובמס' העורקים הקולטרלים שמספקים עבור רקמת המוח דם. הפגיעה יכולה להיות מוטורית, סנסורית, בעצבים קרניאליים, קוגנטיבית, פגיעה בראייה, בלבול, כאבי ראש ועוד. 

    לצוות הסיעוד תפקיד קריטי בשיקום המטופל לאחר שבץ. תפקיד זה כולל:

    • שיפור תנועה ומניעה של דפורמציות מפרקיות - במטופל עם המיפלגיה (שיתוק של מחצית הגוף) נוטה להחזיק את הכתף באדוקציה וב-internal rotation, המרפק ושורש כף היד בפלקציה, הרגל ברוטציה חיצונית, הברך בפלקציה והקרסול והרגל בסופינציה ופלנטר פלקציה. מיקום נכון קריטי למניעת קונטרקטורות: (1) יש להניח כרית באקסילה למניעת אדוקציה של הכתף, להניח את היד ללא פלקציה. (2) שינויי תנוחה כל שעתיים. במקרה של פגיעה בתחושה, יש להגביל את משך הזמן שהמטופל על הצד הפגוע. תנועה Prone הינה טובה במידת האפשר וגורם לאקסטנציה של האגן. (3) עידוד תרגילים - באופן פאסיבי ואקטיבי. (4) התחלת הליכה מוקםד ככל האפשר.
    • כאב כתף ומניעתו - כאב כתף מופיע ב-84%, מה שעלול למנוע מהמטופל תנועה ולפגוע באיכות החיים. יש להרים את המטופל מהכתף השנייה, ולעודד מיקום נכון של היד (על שולחן לצד הגוף בזמן ישיבה) ושימוש בכתף .
    • המיאנופסיה זהו ירידה בשדה ראייה בצד אחד, אשר יכול להיות זמני או קבוע. מטופל כזה מסתובב מהצד הפגוע ו"מזניח" (Neglect) מחצית העולם; הוא לא רואה מחצית מהאוכל על הצלחת, מחצית מהחדר, ואף מתעלם ממחצית מגופו. בהתאם - יש לשים את החפצים של החולה בשדה הראייה השמור. חינוך של תזוזת הראש עוזר. ניתן לעמוד בצד הפגוע ולעורר את תשומת לבו, ובכך להרגיל אותו לתזוזת הראש וקבלת מבט מלא של החדר. 
    • דיספגיה - קושי בבליעה - יש לבצע בדיקת בליעה בהקדם האפשרי. דיספגיה יכולה להשתפר עם הזמן, אך בינתיים יש להשתמש בטכניקות: כמויות קטן של בולוס, ואכילת של מזונות קלים לבליעה - נוזלים סמיכים, ופירה. אכילה בישיבה, עם סנטר מכופף עוזר למנוע אספירציות. במידת הצורך יש להשתמש בנזוגסטריק טיוב, או גסטרוסטומי לטווח ארוך.
    • שליטה של מתן שתן וצואה - שימוש בקטטר לעצירת שתן. עצירות הינה נפוצה, ויש לתת דיאטת סיבים ונוזלים. 
    • אפזיה - אפזיה מתחלקת לפגיעה ביכולת ההבעה (מוטורית, פגיעה באיזור Broca באונה הפרונטלית), או ביכולת ההבנה של השפה (סנסורי, פגיעה באיזור wernicke באונה הטמפורלית). במידה והמטופל סובל מאפזיה, חשוב להשיג את תשומת הלב של המטופל, לדבר לאט ובמילים ברורות. יש לתת הוראה אחת בכל פעם. שימוש במחוות יכול לעזור להבנה. יש לדבר עם המטופל תוך כדי פעילות.
    • בנוסף, יש לשים לב לשינויים קוגנטיביים, התנהוגתיים, ורגשיים. יש לשמור על העור של המטופל, לעודד שיתוף פעולה של המשפחה, לשאול על הפרעה בתפקוד המיני, ולהכין את המטופל להתמודדות בבית.

    ---

    לחבילת לימוד מלאה
  שאלה קודמת

  שאלה הבאה