שחזור מבחן ממשלתי בסיעוד, ספטמבר 2021 שאלה מספר 58 (תרופות).

• 58.

  מהי ההדרכה הנכונה לחולה הנוטל levothyroxine

  • 1

    במצב של הופעת דופק מהיר (טכיקרדיה) יש להגביר את מינון התרופה
    

  • 2

    יש להתחיל במינון גבוה ולאחר מכן להוריד בהדרגה עד הגעה למינון הרצוי

  • 3

    יש ליטול את התרופה בשעות קבועות חצי שעה לפני ארוחת הבוקר

  • 4

    ניתן לקחת את התרופה כאשר יש מחלת לב מתקדמת 

  • מומלץ ליטול Levothyroxine על קיבה ריקה בשעות הבוקר.

    לחבילת לימוד מלאה

    בלוטת התריס נקראת גם בלוטת המגן ( בלועזית Thyroid gland). זוהי בלוטה אנדוקרינית, כלומר מפרישה הורמונים לזרם הדם. הורמונים אלה מגיעים לכל רקמות הגוף באמצעות זרם הדם ומשפיעים על תפקודן. בלוטת התריס נמצאת בבסיס קדמת הצוואר, מורכבת משתי אונות וצורתה מזכירה פרפר.
    

    בלוטת התריס מייצרת שני הורמונים - תירוקסין (T4) וטריודותירונין (T3). ההורמון העיקרי הוא תירוקסין. הורמונים אלה, המועברים דרך הדם לכל הרקמות בגוף, מסייעים לתפקוד תקין של המוח, של הלב, של השרירים ושל איברים נוספים. הם גם מאפשרים לגוף לנצל את האנרגיה שלו ולשמור על טמפרטורה תקינה.
    

    למעשה, הורמוני בלוטת התריס הכרחיים לצורך תפקוד תקין של תאי הגוף. 

    לבותירוקסין (Levothyroxine) היא תחליף סינתטי להורמון הטבעי המיוצר בבלוטת התריס (בלוטת התירואיד). היא משמשת לטיפול במחלות של בלוטת התריס או במקרים שבהם בלוטת התריס אינה מתפקדת- במצבי היפותירואידיזם. פעילות הלבותירוקסין זהה לפעילות ההורמון הטבעי המיוצר בבלוטת התריס.

    לבותירוקסין מיועדת לטיפול במצבים הבאים:
    
    1. היפותירואידיזם כתוצאה מזפקת (בלוטת תריס מוגדלת ובולטת - תופעה שבלועזית נקראת Goiter).
    
    2. מניעת הופעה חוזרת של Goiter  אחרי ניתוח.
    
    3. היפותירואידיזם אידיופתי (ירידה בייצירת ההורמון בבלוטה).
    
    4. היפותירואידיזם כתוצאה מהרס אימוני של בלוטת התריס (מחלת האשימוטו).
    
    5. איזון רמות ההורמון שמיוצר בבלוטת התריס במקרים שבהם פעילות־יתר של ההורמון טופלה באמצעות תרופות שנוגדות את פעילותה של בלוטת התריס (לדוגמה - לאחר טיפול ביוד רדיואקטיבי במצבים של פעילות יתר של בלוטת התריס- היפרתירואידיזם - שלאחרי הטיפול לא נשארה בלוטת תריס מתפקדת).
    
    6. לבותירוקסין משמשת גם כדי לבדוק את תקינות פעילותה של בלוטת התריס.

    
    

    לגבי המסיחים:

    מסיח א'- תופעות הלוואי נובעות בדרך כלל ממינון גבוה מדי הגורם לפעילות־יתר או כאשר המינון לא הוגדל בהדרגה. תופעות הלוואי כוללות, בין היתר, דופק מהיר, כאבים בחזה, כאבי ראש, חולשת שרירים, הסמקה, חום והקאות. לכן כשמופיעה אחת מתופעות הלוואי הללו יש להוריד את מינון התרופה או להפסיקה. 

    מסיח ב'-  בדרך כלל מתחילים במינון נמוך של התרופה ומעלים אותו באופן הדרגתי כל 2 עד 4 שבועות עד להשגת המינון הרצוי. באוכלוסיות מיוחדות (קשישים, חולי לב וכדומה) נדרש מינון נמוך יותר. 

    מסיח ד' - אין לקחת את התרופה כאשר יש מחלת לב מתקדמת \ לא מאוזנת

    ---

    לחבילת לימוד מלאה
  שאלה קודמת

  שאלה הבאה