שחזור מבחן ממשלתי בסיעוד, ספטמבר 2020 שאלה מספר 149 (פסיכיאטריה).

  • 149.

    אילו קריטריונים על מטופל למלא על מנת שיאשפזו אותו באופן כפוי

    • 1

      נאשפז בכפייה כל מטופל פסיכוטי

    • 2

      מסרב לבדיקה, מסכן את הסביבה ואת עצמו בשל מחלתו

    • 3

      מטופל הנמצא במצב היפו- מאני

    • 4

      אף תשובה אינה נכונה

    • כאשר אדם לוקה בנפשו מסוכן לציבור או לעצמו, ניתן לאשפז אותו בכפייה (בניגוד לרצונו).

      • כדי לאשפז אדם בכפייה יש צורך בעדויות לכאורה שאותו אדם מהווה סכנה לעצמו ולסביבתו, אך אין צורך בהכרח במסמכים רפואיים.
      • על-פי חוק טיפול בחולי נפש, הפסיכיאטר המחוזי הוא הגוף בעל הסמכות במדינת ישראל להוציא צו אשפוז כפוי דחוף.
      • אדם שרוצה לגרום לאשפוזו הכפוי והמיידי של אדם אחר נדרש לפנות לפסיכיאטר המחוזי.
      • מנהל רפואי של בית חולים מוסמך אף הוא להורות על אשפוז בכפייה, אם במהלך בדיקת המטופל עולה חשש כי הוא מסוכן לעצמו או לציבור.

      ברוב המבחנים יפיעו לפחות 1-2 שאלות שקשורות לחוקים ולפרשנות שלהם. מכיוון שהנושא לא כתוב בצורה ברורה בספר הלימוד, מומלץ גם לקרוא את נוסח החוק כלשונו וגם במידת האפשר לקרוא סיכומים שמתייחסים לפרשנות של החוק.
      ישנם 3 מקורות שמחייבים אותנו מבחינת הבחינה  - ניתן ללחוץ על שם החוק לקבלת קישור לנוסח החוק.
      1. 
      חוק טיפול בחולי נפש (1991) – שמהווה המסגרת החוקית במסגרתה מטפלים בחולי נפש
      2. 
      תקנות טיפול בחולי נפש (1992) -שמהווה את הדרכים ליישום החוק ואת ההנחיות שמחייבות כטיפול ולא מפורטות בחוק
      3. 
      חוק שיקום נכי נפש בקהילה (2000) – שמתאר את הטיפול בחולים פסיכיאטרים במסגרת קהילתית ומתייחס גם לאמצעי השיקום שלהם בצורה יותר מפורטת.

      בשאלה הזו אנחנו מתייחסים לצו אשפוז פסיכיאטרי  (כפוי = כל צו הוא כפוי).
      צו אשפוז כפוי (או הוראת אשפוז כפויה), בדומה להוראת בדיקה, יכולה להיות דחופה או לא דחופה כאשר בהוראה לא דחוף יש לאדם רק 24 שעות בהן הוא יכול לערער.
      מהרגע שמוצא הצו תוקפו של הצו הוא 10 ימים, אבל, מהרגע שהאדם נכנס לאשפוז, אורך האשפוז הוא 7 ימים. בימים אלו רשאי המנהל הרפואי גם לתת טיפול נגד רצונו וכן להגביל פיזית אם עדיין יש מסוכנות.
      לאחר ימים אלו מנהל המחלקה צריך לקבל החלטה – האם עדיין מתקיימים תנאים שדורשים אשפוז – ואז עליו לפנות לפסיכיאטר המחוזי שיכול להאריך את האשפוז בשבוע. מעבר לכך – הארכת אשפוז היא באחריות ועדה פסיכיאטרית בלבד. הוועדה הפסיכיאטרית היא זו שצריכה לבדוק את האדם בתום שבועיים ולהחליט האם יש צורך להאריך את האשפוז או שניתן לשחרר את המטופל.
      לפי סעיף 10 לחוק הוועדה הפסיכיאטרית רשאית לפי בקשה מנומקת של המנהל: 1) להאריך את האשפוז מעבר ל3 חודשים לתקופה של עד 3 חודשים, 2)להאריך מדי פעם לתקופות נוספות שלא יעלו על 6 חודשים (על כך אפשר לפנות לוועדה בבקשה לדיון נוסף – לא נחשב כערעור).
      מבחינת התנאים נכתב במפורש – פסיכיאטר מחוזי או וועדה פסיכיאטרית לא יאריכו את האשפוז אלא אם שוכנעט לפי בקשה מנומקת הםא החולה  נדרש לאשפוז כפוי לפי התנאים מקודם.
      ערעור על החלטה של וועדה פסיכיאטרית יש להגיש לבית משפט מחוזי.

      נתייחס למסיחים:

      מסיח א'- לא כל מטופל פסיכוטי נמצא במצב בו הוא מסוכן לעצמו או לחברה. 

      מסיח ג'- מטופל הנמצא במצב היפומאני הוא מטופל הנמצא במצב מרומם מהרגיל, אופורי, אך שאינו משפיע על תפקודו ואינו אינדיקציה לאשפוז ובפרט אשפוז כפוי