שחזור שאלות בסיעוד מתוך פרק - ילדים שאלה מספר 127

  • 127.

    מה נכון לעשות במצב של ילד עם אנמיה קשה כאשר הוריו מסרבים לאפשר מנת דם בטענה שזה נוגד את אמונתם

    • 1

      לפנות אל ועדת האתיקה של בית החולים.

    • 2

      לתת מנת דם כשההורים לא בסביבה.

    • 3

      לפנות לעובדים סוציאליים לצורך בחינת המחלוקת והחלטה על המשך פעולה.

    • 4

      לכבד את רצונם ולא לתת מנת דם.

    • במצב בו ההורים מסרבים לתת את הסכמתם לטיפול מציל חיים על הצוות המטפל לפנות את השירות להגנת הילד; כאשר בד"כ לכל בית חולים יש פרוטוקול משלו, אך באופן כללי ניתן לפנות לעובדים סוציאליים, או לפקידי סעד מטעם הרווחה.

      הסכמה מדעת- לפני ביצוע הליך פולשני, המטופל או האפוטרופוס שלו חייבים לקבל מידע מספק על מנת קבל החלטה שתתבסס על הבנת הבסיס הרפואי. הסכמה מדעת צריכה לכלול את הטיפול או הטיפול הצפוי, סיכונים פוטנציאליים, טיפולים חלופיים ומה עלול לקרות אם המטופל בוחר שלא להסכים.

      הסכמה מדעת בכתב של ההורה או האפוטרופוס החוקי נדרשת בד"כ לטיפול רפואי או כירורגי של הקטין, לרבות הליכי אבחון רבים. הסכמה אוניברסלית לכל הפעולות אינה מקובלת, ויש לקבל הרשאות נפרדות על כל הליך כירורגי, אבחוני או טיפולי, כולל טיפולים רפואיים עם אלמנט של סיכון, כמו מתן מנת דם או טיפול בקרינה.

      במצבים חריגים הצוות הרפואי או המלווה שאינו האפוטרופוס של הילד יכול לקבל את ההחלטה הרפואית, במצבים בהם ילדים זקוקים לטיפול רפואי או כירורגי דחוף וההורה אינו זמין למתן ההסכמה או מסרב לתת את הסכמתו.

      סירוב ההורים לתת הסכמה לטיפול מציל חיים או למניעת נזק חמור יכול להתרחש, ובמצב כזה יש לפנות לשירות להגנת הילד, ביניהם עובדים סוציאליים של בית החולים או פקידי הסעד של הרווחה לצורך טיפול חירום.

      על פי חוזר משרד הבריאות בנושא "הסכמה לקבלת דם ומוצריו" לשנת 2014, נכתב: "אם המטופל הוא קטין, חסוי או אחר והסירוב למתן דם או מוצריו מסכן את חייו או בריאותו למרות ניסיונות שכנוע, יש לערב את עו"ס בית החולים, שתשקול אם יש לערב במקרה עו"ס לפי חוק (פקידת סעד).

      על פי חוזר "מתן טיפול רפואי לקטין בלי הסכמת הוריו או במצבי מחלוקת ביניהם" של הועדה לזכויות הילד של הכנסת לשנת 2014, נכתב:

      "ההורים עשויים להחליט יחד על אופן הטיפול בילד, לפעול בהסכמה ולהציג עמדה זהה בדבר הטיפול רפואי לילד, אך המוסד הרפואי עשוי לסבור אחרת. לעתים מחלוקות בין ההורים למוסד הרפואי נובעות מהשקפת עולם ומראייה שונה של שלומו, בריאותו ורווחתו של הילד. מוכרים מצבים בהם הורים מקבלים המלצות שונות מגורמים מקצועיים שונים, ובבואם למוסד רפואי הם כבר מחזיקים בעמדה הנוגדת את עמדת המערכת הרפואית.


      המטרה העיקרית של כל המעורבים במצבי מחלוקת בדבר מתן טיפול רפואי לקטין היא שמירה על טובת הילד, ובתוך כך הימנעות מפגיעה באוטונומיה של ההורים. יצוין כי עקרון טובת הילד מעוגן בסעיף 3 לאמנה בדבר זכויות הילד של האו"ם. בסעיף זה נקבע כי טובת הילד תהיה שיקול ראשון במעלה בכל הפעולות הנוגעות לילדים.


      מצבי מחלוקת בדבר מתן טיפול רפואי לילד הם מצבים מורכבים, בין היתר משום שטיפול רפואי הוא נושא רגיש, יש בו אי-ודאות רבה ופעמים הוא כרוך בסיכונים. לפיכך, מצבים כאלה לעתים מחייבים את התערבותן של רשויות הרווחה (עובדים סוציאליים לחוק הנוער ועובדים הסוציאליים לסדרי דין), מגשרים, עורכי-דין ואף בתי-משפט."



      1. Wong’s Nursing Care of Infants and Children, page 913 2. חוזר מנהל הרפואה מס': 03/2014 בנושא "הסכמה לקבלת דם ומוצריו". 3. מתן טיפול רפואי לקטין בלי הסכמת הוריו או במצבי מחלוקת ביניהם - מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 24.02.2014.