שחזור מבחן ממשלתי בסיעוד, ספטמבר 2018 שאלה מספר 43 (ילדים).

  • 43. איזה מהסימנים הבאים מחשידים להתעללות בילד
    • 1 ההורים מאוד עוזרים באנמנזה
    • 2 תיאור הארוע לא תואם קליניקה
    • 3 הורים שהגיעו 24 שעות אחרי התחלת חום
    • 4 שבר שמתאים למנגנון פציע
    • חשוב מאוד להכיר את רשימת המקרים שצריכים להעלות חשד להתעללות:

      • עדות פיזית לפגיעות קודמות.
      • סיפור מקרה לא מתאים לפגיעה שהילד מתייצג איתה.
      • הורים לא משתפים פעולה, נותנים כללים מאוד לא ספציפיים.
      • מוצאים טראומה משמעותית בילד כשמביאים אותו מסיבה אחרת לגמרי
      • סיפורים לא תואמים בין מטפלים/ות.
      • מנגנון פגיעה לא מתאים לגיל הילד (בין חצי שנה פותח מים חמים לבד).
      • סימנים כחולים בילד שלא זז לבד.
      • מטפל/ת נעלם לאחר שמביאים את הילד לטיפול.
      • שברים שונים מזמנים שונים.
      • עיכוב בזמן שהגיעו לטיפול רפואי.

      פגיעה פיזית מכוונת על ילד מוגדר בהתעללות פיזית.
      זה יכול להיות פגיעות מינוריות כמו סימנים כחולים, לפגיעות יותר משמעותיות כמו פגיעות ראש. יש מספר סוגיות שכדאי להכיר בנושא.

      פגיעות ראש (Abusive head trauma) - זה מאוד מסוכן, קורה הרבה פעמים עקב מישהו שמטלטל תינוק בנסיון להשתיק אותו.
      25-30% מהתינוקות האילו ימותו כתוצאה מהפגיעת ראש. בגלל שרירי הצוואר החלשים, הראש מתנער בצורה כזאת שגורמת לכוח גזירה של הכלי דם וניורונים. לפעמים לא ניתן לראות פגיעה בצורה חיצונית.
      סימנים אחרים כולל דימומים ברשת של העיניים, שברים בצלעות, ובעצמות הארוכות (פמור למשל).
      הילד יכול להתייצג עם הכל מתסמיני שפעת לאפתיות מוחלטת. פגיעות לטווח ארוך כולל אפילפסיה, איחור התפתחותי, בעיות ראייה, CP, איבוד שמיעה, ועוד. אפשר למנוע חלק מהמקרים האילו עם הדרכות על דרכי התמודדות עם תינוק בוכה.

      תסמונת מונכוסן (Munchausen Syndrome) - סינדרום שבו המטפל/ת של התינוק ממציא כל מני תסמינים, או גורמים לכל מני תסמינים אשר דורש בדיקות וטיפול רפואי מיותר.
      זה בד"כ נגרם מאמהות ביולוגיות עם רקע כלשהו בתחום רפואי. האמהות הן היחידות שרואות את התסמינים. שאלות שצריך לשאול:
      האם מצב הילד תואם לאנמנזה? האם יש הוכחות אובייקטיביות שתומכות באנמנזה? האם מישהו אחר ראה את הסימפטומים? האם הטיפול אך ורק בגלל הדרישה של המטפל/ת?
      אם האבחנה כזאת, כל התסמינים משתפרים כשמפרידים בין הילד למטפל/ת.

      באיזה מצבים נחשוד בהתעללות פיזית? חשוב לזכור שזה יכול לקרות לכולם, ואנו צריכים סף נמוך לחשוד בהתעללות. למרות שאי אפשר לנבות מקרי התעללות, יש מאפיינים (גורמי סיכון) שיכולים להעלות את רמת החשד אצלנו. אילו גורמים הוריים, סביבתיים, ושל הילד.

      מאפיינים הוריים - הורים צעירים, חד הורים, משפחות עם מעט תמיכה, שימוש בסמים או אלכוהול, והורים שהתעללו בהם כשהם היו ילדים.

      גורמי סיכון של הילד - גיל בשנה ראשונה לחיים, ילדים עם מגבלה שכלית או פיזית, פגים.

      גורמי סיכון סביבתיים - לחץ סביבתי מוגבר, יכול להיות מסביב לאירוע כמו גירושין, אבטלה, ומעברי דירה תכופים. כמו כן חשיפה יתרה בין הורים לילד, ותנאים צפופים גם גורמי סיכון.

      סימני הזהרה המחשידים להתעללות:

      • עדות פיזית לפגיעות קודמות
      • סיפור מקרה לא מתאים לפגיעה שהילד מתייצג איתה.
      • הורים לא משתפים פעולה, נותנים כללים מאוד לא ספציפיים.
      • מוצאים טראומה משמעותית בילד כשמביאים אותו מסיבה אחרת לגמרי.
      • סיפורים לא תואמים בין מטפלים/ות.
      • מנגנון פגיעה לא מתאים לגיל הילד (בין חצי שנה פותח מים חמים לבד).
      • סימנים כחולים בילד שלא זז לבד.
      • מטפל/ת נעלם לאחר שמביאים את הילד לטיפול0
      • שברים שונים מזמנים שונים.
      • עיכוב בזמן שהגיעו לטיפול רפואי.

      תשובה 2 היא תשובה נכונה, תיאור אירוע אשר לא תואם לקליניקה צריך להעלות חשד להתעללות.


      Wong's Nursing Care of infants and children 2014, pg. 557